אלומניום טבו מאהר בע"מ נ' אפרימוב

החלטה

בפניי בקשת הנתבע להאריך לו את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן ההתנגדות לגופה.

טענות הנתבע

1.הנתבע טוען כי הוא חסר אמצעים, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, ולכן לא היה ביכולתו לשכור את שירותיו של עו"ד, ומשום כך פנה ללשכה לסיוע משפטי בבקשה למינוי עו"ד, תהליך אשר לוקח זמן לא קצר.

2.עוד טוען הנתבע כי הוא טעה ביחס למצב המשפטי והעובדתי, אינו מכיר ומעולם לא התקשר עם התובעת בהסכם כלשהו, ולכן סבר כי אינו צד להליך הזה, ואינו חייב להגיב כלל וכלל.

3.הנתבע סבר כי די בהעלאת נושא הצ'קים במסגרת התביעה אשר הגיש בבית משפט לתביעות קטנות נגד מר אחמד מנה (להלן: "מר אחמד"), הספק איתו עשה עסקים ולו מסר את הצ'קים נשוא התביעה, כך שהנושא של הצ'קים נידון בהליך משפטי. רק בהחלטה שניתנה ביום 21.09.09 בבקשתו לביטול צו מאסר, בתיק ההוצאה לפועל נשוא הצ'קים, הבין הנתבע כי אינו יכול להעלות נימוק של התנגדות במסגרת הליך מאסר, ועליו להגיש בקשת התנגדות בצירוף תצהיר.

4.לגופו של עניין טוען הנתבע כי הוא מסר שלושה צ'קים שווים בסך של 1,000 ₪ כל אחד למר אחמד, בהתאם להסכם התקנת חלונות, תריסים ורשתות בבית הנתבע (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם נקבע כי על מר אחמד להתקין את התריסים והחלונות מחברת כליל, וזאת עד ליום 26.08.07.

בגין העבודה סוכם על הסדר תשלומים כדלקמן: ביום 06.08.07, תשלום ראשון במזומן בסך של 2,000 ₪; ביום 21.08.07, תשלום שני במזומן בסך של 5,000 ₪ ; ויתרת הכסף בשלושה צ'קים בסך של 1,000 ₪ כ"א.

שני התשלומים הראשונים שולמו למר אחמד, וכעבור שבועיים קיבל מר אחמד את שלושת הצ'קים נשוא הבקשה.

לאחר קבלת הצ'קים לא השלים מר אחמד את עבודתו, לא סיפק את החומר שסוכם עליו בהסכם, הותקנו חלונות מחברת שפרעם ולא חברת כליל, וכתוצאה מאי ההתקנה נגרמו נזקים לנתבע, ביתו נותר חשוף לגניבות, ואף ביום 01.10.07 נפרץ ביתו ונגנבו 48 קרטונים של קרמיקה, כרטיס כספומט וחפצים נוספים, ולכן ביטל הנתבע את שלושת הצ'קים ביום 10.10.07, ואף תבע את מר אחמד, כפי שצוין לעיל, בבימ"ש לתביעות קטנות, במסגרתו מר אחמד לא התגונן וניתן פסק דין בהעדרו על חלק מסכום התביעה.

טענות התובעת

4.התובעת, בסיכומי בא כוחה התנגדה לבקשה, בטענה כי הטעמים המנויים לעיל אינם טעמים מיוחדים, ויש לדחותם. כן הוסיף עורך דינה המלומד כי גם אם ניתן לראות בטעמים אלו כטעם מיוחד, עדיין הנתבע לא נתן הסבר המניח את הדעת מדוע וכיצד היה יכול הוא להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ואף להגיש את פסק הדין שניתן בתביעה זו לביצוע בלשכת ההוצל"פ, אך לא ידע להגיש התנגדות במסגרת תיק זה.

5.הנתבע טוען לכישלון תמורה חלקי. מדובר בכישלון תמורה חלקי שאינו קצוב, טענה שאין לקבל אותה ואין לתת לנתבע רשות להתגונן בגינה.

כן מדגיש ב"כ התובעת כי התובעת הינה אוחזת כשורה, לאחר שנתנה תמורה בעד הצ'קים, כאשר לא נפל פגם כלשהו באותם הצ'קים וסוחרו אליה כדין.

6.פסק הדין של בימ"ש לתביעות קטנות אינו קשור לתובעת, מעולם לא הייתה צד לו, ולכן לא ניתן לטעון להשתק פלוגתא.

דיון

7.בעל דין המבקש להאריך מועד שנקבע בחיקוק עליו להצביע על טעמים מיוחדים, כדרישת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

המונח "טעם מיוחד" פורש בשורה ארוכה של פסקי דין ונקבע כי טעם מיוחד אינו נעוץ בבעל הדין, אלא בנסיבות חיצוניות אשר אינן בשליטתו.

8.מה בעצם טוען הנתבע בענייננו? הוא מודה כי הוא קיבל את האזהרה בתיק ההוצל"פ, ומודה כי איחר בהגשת ההתנגדות, אך טוען כי לא ידע את הדין, סבר כי די בהעלאת טענותיו במסגרת הליך שהוא יזם בבימ"ש לתביעות קטנות בקריות, ואך משהתברר לו על ידי רשם ההוצל"פ כי עליו להעלות את טענותיו בהתנגדות, פנה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת ייצוג, ולכן בקשתו הוגשה אך ורק ביום 21.07.10.

האזהרה נמסרה לנתבע ביום 07.07.08, ובקשת הנתבע הוגשה כחלוף יותר משנתיים מיום מסירת האזהרה.