אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלול ואח' נ' משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר

אלול ואח' נ' משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר

תאריך פרסום : 30/05/2011 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
6331-09
30/05/2011
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
1. אברהם אלול
2. עודד הכהן (מנהל מיוחד)

הנתבע:
משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר

החלטה

החייב יליד 1959, כיום הוא כבן 52 רווק ומתגורר בירושלים. החייב הצהיר שאינו עובד והכנסותיו מסתכמות בסך 1,500 ש"ח שמקורן בהבטחת הכנסה מאת המוסד לביטוח לאומי. לטענתו הוא אינו מצליח למצוא עבודה חרף נסיונותיו הרבים וזאת בשל חוסר השכלתו וגילו.

בתסקיר כונס הנכסים לקראת הדיון היום, פירט הכנ"ר את הרקע ליצירת החובות של החייב. בשנת 1996 הקים החייב משרד חקירות בשם "סקיורטי ליין" עם שותף נוסף. לטענתו של החייב הכנסות המשרד לא הניבו רווחים בשל ניהול כושל של העסק ועקב כך נקלע החייב לקשיים כלכליים ונוצרו חובותיו. בשנת 1999 נעצרו החייב ושותפו לחשד בהוצאת מידע בניגוד לחוק והדבר הביא להפסקת עבודתם במשרד החקירות באופן מיידי. עקב המצב הכלכלי הקשה באותה עת, נפתחו נגדו תיקים בהוצאה לפועל. החייב הצהיר שהוא נעצר בגין עבירה של מתן שוחד, אך מעולם לא הורשע וככל הידוע עברו נקי.

ביום 24.6.09 הגיש החייב את בקשתו למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל וביום 27.10.09 ניתן צו כינוס על נכסיו. במסגרת הצו הושת על החייב תשלום חודשי בסך 500 ש"ח. בבקשתו למתן צו הכינוס הצהיר החייב על חובות בסדר גודל של כ- 110,000 ש"ח המגיעים ל-11 נושים. בפועל הוגשו כנגד החייב ארבע תביעות חוב בסדר גודל של כ- 11,000 ש"ח. מתוך סכום זה, 641 ש"ח מגיעים לעיריית ירושלים בדין קדימה. בנוסף, מתוך הסכום קיים חוב לעיריית ת"א בסך של כ-840 ש"ח, תביעה אשר טרם הוכרעה על ידי הנאמן.

החייב הציע הסדר נושים לפיו, בכפוף לתשלום הפיגורים שצבר בקופת הכינוס, הוא יישא ב-100% של תשלום החובות אשר אושרו, כולל גם תביעתה של עיריית ת"א. ביום 12.1.11 התקיים דיון בבית המשפט ובית המשפט אישר את ההסדר. כיום מבקש החייב כי יופטר מחובותיו.

ראיתי לנכון להתחקות אחר רקעו של החייב ולמדתי ממנו כי בעברו שירת שירות צבאי מלא כלוחם בחטיבת גולני, שירת לאחר מכן כעשור בשירות המשטרה ולאחר שחרורו מהמשטרה עבד כחוקר פרטי במשך 10 שנים. מזה כעשור אינו עובד למחייתו, אלא לטענתו סועד את אמו הישישה כבת 92.

בא כוח הכנ"ר הותירה את עניין מתן ההפטר לשיקול דעת בית המשפט כמו גם המנהל המיוחד. באת כוח החייב, מדרך הטבע, ביקשה מבית המשפט כי יינתן לחייב צו הפטר.

שונה אישור הסדר נושים ע"י בית המשפט ממתן הפטר. אישור הסדר נעשה עפ"י הסמכות הניתנת לבית המשפט לפי סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש, תש"ם – 1980). בית המשפט יאשר את ההסדר אם הוא זכה ברוב הדרוש על פי הפקודה והוא רשאי לסרב לאשרו, אם הוא סבור שהחייב לא יזכה לקבל הפטר לפי סעיף 63 לפקודה. רשאי נאמר, ולא חייב.

לעומת זאת, מתן הפטר ניתן ע"י בית המשפט לפי סעיפים 61 – 70 לפקודה והאחת העובדות המסייגות מתן הפטר כפי שמופיע בסעיף 63(ב)(5) לפקודה היא, אם "פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו". על פי פשוטו של מקרא, אדם שאינו עובד אינו מסוגל לעמוד בחבויותיו.

כאמור לעיל, ועל פי הצהרתו של החייב, הוא בריא בגופו ובנפשו והוא יושב, על פי הצהרתו, באפס מעשה זולת עזרה אשר הוא מושיט לאמו. דבר זה אינו יכול להתקבל על הדעת מקום בו על פי הצהרתו של החייב, הוא חייב לנושיו למעלה מ- 100,000 ש"ח. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שבעברו של החייב הוא היה איש רב פעלים, תורם לחברה ולמדינה. בתוך כך יש לזכור כי החוב האמור איננו חוב משמעותי ביותר לאדם מסוגו של החייב והציפייה הייתה והינה שהחייב יאזור את חלציו ויחזיר את חובותיו. לטעמי, מתן הפטר לחייב מסוג זה נוגד את תקנת הציבור ואינו עולה בקנה אחד עם סעיף 63(ב)(5) לפקודה, כאמור.

בשים לב לאמור, אינני רואה מקום ליתן לחייב הפטר כמבוקש על ידו.

עם זאת, מובהר כי בכך תמו הליכי פשיטת הרגל. ואני מורה על ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב וניתן לפרסם את דבר ביטול הצו על פי הדין.

מתוך הכספים שהופקדו בקופת הכינוס ישולם שכ"ט בעלי התפקידים ואגרת השגחה של הכנ"ר, וסך של 100 ש"ח הוצאות גלובאליות לחודש לנאמן. היתרה תחולק בין הנושים. אני פוטר את הנאמן מתפקידו.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תשע"א, 30/05/2011 במעמד הנוכחים.

דוד מינץ , שופט

הוקלד על ידי: נורית קוטלר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ