החלטה
לפתחי הונחה סוגית העדתם של מפקחי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אגף הפיקוח על העבודה, אשר זומנו ע"י התובעת לצורך הגשת תיק חקירת תאונת עבודה מס' 619/2007 (להלן: "תיק החקירה"), בגין התאונה מיום 2.1.07 שארעה בחנות "טיב טעם" באשדוד, ובמסגרתה נפגעה התובעת.
בקשה להגשת התיק באמצעות תע"צ נדחתה ע"י באי כח הנתבעות, ולפיכך זומנו הגב' נטלי רובינשטיין מפקחת עבודה בכירה, גב' מירה זליגר מ.מ. מפקח עבודה אזורי, שתיהן עובדות עד היום במשרד התמ"ת, מר תמיר זקן, מפקח עבודה לשעבר בתמ"ת, ומר יצחק ליסינגר, מפקח עבודה אזורי בזמנו בתמ"ת (להלן: "עדי התמ"ת").
לדיון היום התייצב מתמחה מפרקליטות המדינה, מר קנפו, וביקש להפנות תשומת לב ביהמ"ש כי תיק החקירה, הועבר לידי ב"כ התובעת בטעות ועוד בטרם הושלמה החקירה והוגש כתב אישום.
כתב אישום מתוקן הוגש לאחרונה וטרם נערכה הקראה במסגרת ההליך הפלילי (ת.פ. 24105-02-12 מדינת ישראל נ' חב' דילייט 2005 בע"מ באמצעות מנהלה מר מור הררי – להלן: "ההליך הפלילי"), בנסיבות אלו טען כי חקירת העדים שזומנו ע"י התובעת היום ובטרם יסתיים ההליך הפלילי עשויה לשבש ההליכים המתנהלים במסגרת ההליך הפלילי.
ביקשתי שהות לבדוק את הטענות ולעיין במסמכים שנמסרו לי. לכן, הוריתי על שמיעת כל עדי התובעת שזומנו להיום, למעט עדי התמ"ת. בהתאם לכך שוחררו העדים, נשמעו עדויות עדי התובעת והתובעת עצמה, והודעתי כי החלטה בעניין זימונם של עדי התמ"ת תינתן בהמשך היום.
עיינתי בפסיקה שנמסרה לי על ב"כ התובעת ושקלתי טיעוניו. עיינתי בכתב האישום המתוקן, ממנו עולה כי מר תמיר זקן והגב' נטלי רובינשטיין בלבד הינם עדי התביעה בהליך הפלילי. הגב' זליגר ומר ליסינגר לא נמנים ברשימת עדי התביעה וטענת המדינה בעניינם כלל אינה נהירה לי.
עוד עולה, כי במסגרת ההליך הפלילי והחלטה של כב' הנשיאה, השופטת א. סלע, מיום 15.4.12, החלטה שנמסרה לביהמ"ש ע"י ב"כ התובעת היום, נדונה שאלת עיון התובעת בתיק ביהמ"ש במסגרת ההליך הפלילי, ולא בחומר החקירה, כפי שטען ב"כ התובעת היום.
בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לאחר הגשת כתב אישום חומר החקירה יכול להימסר לנאשם למעט חומר חסוי. הגם שמסמכי החקירה נמסרו במועד שנמסרו בטעות, בהתאם להודעת נציג הפרקליטות, הרי שכיום ובהעדר טענה לעניין זה, ובעת שהוגש כבר כתב אישום הרי שאין מניעה מחשיפתו או מהצגתו לביהמ"ש לתובעת או לנתבעים (נתבעת-1, היא הנאשמת בהליך הפלילי).
השאלה בה עלי להכריע היא, האם לאפשר חקירת עדים הצפויים להיחקר במסגרת הליך פלילי, שטרם החל, במסגרת ההליך האזרחי.
הכלל הוא, כי קיום הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו עיכוב הליך אזרחי המתנהל באותו עניין (ראו לעניין זה ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G.Assistntce (מיום 13.2.06):-
"הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי הסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי...השיקולים הנ"ל נסוגים אם ניצבת מולם זכות של מתדיין העלולה להיפגע".
בבש"א (י-ם) 2266/08 מיכאל מיכאל נ' כונס הנכסים הרשמי (מיום 26.10.08), בחן כב' השופט צבן את השיקולים הנ"ל, ולפיהם יש לבחון האם קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית המתעוררת במסגרת ההליך הפלילי לזו המתעוררת במסגרת ההליך האזרחי, והאם לתוצאות ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה על ההליך האזרחי. האם קיים פער מידע במסגרת ההליך הפלילי העשוי להיחשף במסגרת ההליך האזרחי, אשר יכול להוביל לעיוות דין. לא הועלו על ידי נציג הפרקליטות טענות במישורים אלו.
ברע"א 854/97, לופטין נ' מוניקה תכשיטים (מיום 30.4.97), נקבע כי אין לעכב שמיעת עדות במסגרת הליך אזרחי בטענה של חשש מפני הפללה עצמית. גם נושא זו אינו רלבנטי ולא עלה במסגרת טענות המדינה.
כפי שפרטתי, הרי שמר ליסינגר והגב' זליגר כלל אינם עדים במסגרת ההליך הפלילי, ולכן איני רואה כל מניעה בהעדתם במסגרת הליך זה.
מר זקן והגב' רובינשטיין חקרו את האירוע נשוא התאונה במסגרת עבודתם כעובדי מדינה, וגבו עדויות. ב"כ התובעת עומד על העדתם לצורך הגשת המסמכים שערכו בכדי לשפוך אור על סוגיית האחריות והחבות בהליך שלפני.
לכאורה, מי שעשוי להיות מעונין להמתין למשפט הפלילי היא התובעת, שכן אם תורשע נתבעת 1 במסגרת ההליך הפלילי, הרי שניתן יהיה להגיש את פסה"ד המרשיע כראיה לכאורה במסגרת הליך זה (לפי סעיף 42 (א) לפקודת הראיות). ב"כ התובעת אינו מעוניין בדחיית הדיון, האירוע התרחש בינואר 2007, כתב האישום הוגש רק לאחרונה, וההליך הפלילי צפוי להיערך עוד תקופה ארוכה, ואילו ההליך שלפניי צפוי להסתיים מיד ובסמוך לסיום חקירת העדים.
לאחר ששקלתי טיעוני ב"כ התובעת, נוכח שלב ההליך הפלילי והעובדה כי הוגש כבר כתב אישום, לא מצאתי כל הצדקה שלא להתיר העדת על עדי התמ"ת.
בשולי החלטתי, אציין כי מועד העלאת טענות המדינה, הבוקר בפתחה של ישיבת ההוכחות, ללא הגשת בקשה מתאימה, מייד ובסמוך למועד זימונם של העדים או מייד כשנודע לפרקליטות כי ברצונה ל"הביע" עמדתה, היתה בלתי ראויה וגרמה לסרבול ההליך, הובילה לדחיית מועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 11 אפריל 2013, לשם שמיעת כל עדי התמ"ת כמקשה אחת וכן הוצאות נוספות על העדים. בטרם אחליט בסוגיית שכרם של שני העדים, מר זקן ומר ליסינגר אשר נדרשים להתייצב בשנית לשם מסירת עדותם, ניתנת שהות לפרקליטות להבהיר מדוע פעלה באופן זה וזאת עד ליום 20 אפריל 2013.
לפיכך, ב"כ התובעת יהיה רשאי לזמן את כל העדים לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 28.4.13 שעה 09:00.