אלדן תחבורה בע"מ נ' צדוק ואח'

החלטה

בפני בקשה להעברת הדיון בתיק שבכותרת מפסים של סדר דין מהיר לפסים של סדר דין רגיל.

יסודה של התביעה בתביעת שיבוב ע"ס של 3,250 ₪.

יודגש, הבקשה הובאה לשולחני אך אתמול, וטרם הועברה לתגובת ב"כ התובעת.

במועד הדיון דהיום, חזר ב"כ הנתבעים על בקשתו להעביר את ההליך לסדר דין רגיל. לשיטתו, רק בסדר דין רגיל ניתן יהא לברר את ההליך כדבעי, בדרך זו יוכל לקבל מסמכים ואינפורמציה הדרושים לו לשם הגנתו, הגם שלטעמו תוקטן עבודת בית המשפט ויחסך זמן שיפוטי.

ב"כ התובעת התנגדה לבקשה. לטענתה, העברת ההליך לסדר דין מהיר לא נועדה לאפשר לנתבעים לתקן את הפגם שבכתב הגנתם, באי הגשת חוות דעת שמאי. כמו כן, הדגישה כי אם ננהל הליכים מקדמיים בכל תיק ותיק מסוג דא, כל הרעיון שבהליך של סדר דין מהיר, נשמט. לאור האמור מבקשת לדחות את הבקשה.

לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים השתכנעתי לדחות את הבקשה.

בקליפת אגוז, תקנה 214 יב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מאפשרת לבית המשפט להעביר בכל עת תביעה בסדר דין מהיר לסדר דין רגיל.

כאשר מחליט בית המשפט בסוגיה הנ"ל, מביא אל הכף בין השאר את מורכבות העובדות, מספר בעלי הדין, היקף העדויות והחקירות הצפויות וחשיבותה של ההכרעה השיפוטית המהירה בתובענה שבפניו.

הרעיון העומד ביסוד ההליך בסדר דין מהיר, הוא הרצון לקצר את משך ההתדיינות בתביעות בסכומים נמוכים, להוזיל עלויות של בעלי הדין ולהגשים את המטרה של שמיעת ההליך במהירות וביעילות, וזאת מבלי לוותר על האיכות.

זאת ועוד, המדובר באינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה, שהרי בירור מהיר ויעיל הינו אינטרס ציבורי חשוב ביותר.

לגופם של דברים, בתביעה זו אין חולק לעניין האחריות, אך יש חלוק לעניין הנזק. מעיון בכתבי הטענות וכעולה מטענות הצדדים, ניתן להיווכח כי אין מדובר במסכת עובדתית מורכבת. המחלוקת לעניין הנזק הינה מחלוקת פשוטה יחסית, היקף הראיות לא רב, וניתן לברר את המחלוקת בדיון הוכחות אחד.

סבורתני, שאין זה המקרה שבו יש להעביר הדיון לסדר דין רגיל. במקרה דכאן, העברת הדיון תגרום לסרבול יתר של ההליך, תכביד על בעלי הדין, ועל בית-המשפט. הגם, שיש לזכור שהעברת ברור של מחלוקת מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל צריכה להיעשות במשורה.

לא השתכנעתי כי השארת ההליך במסגרת של תביעה בסדר דין מהיר תביא לפגיעה אפשרית בזכויותיהם של הנתבעים. דומני, שניתן לערוך ברור של ממש במסגרת סדר הדין המהיר, לזמן עדים רלוונטיים לבירור המחלוקת, ולהתבסס על ראיות להוכחת הטענות.

יובהר, תקנה 214 יד' א' מאפשרת בצורה מפורשת פריסה של הדיון יותר מיום אחד, וזאת אך במקרים אשר בהם הדבר מתבקש.

לאור האמור והמפורט לעיל, הבקשה להעברת דיון לפסים של תובענה רגילה נדחית.

בשולי הדברים אעיר כי במעמד הדיון הוגשו מטעם הנתבעים בקשה להארכת מועד ובקשה לקבלת גילוי מסמכים ספציפי. מעיון בתיק בית-המשפט עולה כי בקשות אלה לא נסרקו, ומן הסתם לא ניתנה על-ידי החלטה להעברת לתגובת הצד שכנגד. לפיכך, הנני לאפשר לתובעת ליתן תגובתה לבקשות אלה בתוך 20 יום מהיום, לאחר שיומצאו לידיה, על-ידי ב"כ הנתבעים.

לאור האמור, הדיון ידחה ליום 15/3/12 בשעה 10:00.

למועד הנדחה יערכו באי כח הצדדים לזמן את העדים מטעמיהם.

בית-המשפט ממליץ לב"כ הצדדים לנסות ולמצות את הליך ההידברות מחוץ לכותלי בית-המשפט.