תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
5083-01-11
24/03/2012
|
בפני השופט:
יסכה רוטנברג
|
- נגד - |
התובע:
אלדן תחבורה בע"מ
|
הנתבע:
1. עופר נחשון 2. פניקס חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת הגישה תביעתה בגין הנזקים שנגרמו לרכבה בתאונה הנדונה. התאונה אירעה בצומת שאינה מרומזרת. רכב התובעת נסע בכביש הראשי, כביש דו סטרי בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון וביניהם אי תנועה, ורכב הנתבעים הגיע מימין ופנה שמאלה לכביש בו נסע רכב התובעת. אין מחלוקת שבכיוון נסיעת רכב הנתבעים מוצב תמרור עצור. עוד אין מחלוקת שלא היה כל מגע בין שני הרכבים, ושהנזק לרכב התובעת נגרם עקב כך שנהגת הרכב סטתה לימין הדרך ופגעה בתמרור. המחלוקת מתייחסת לנסיבות סטיית הרכב.
לגרסת נהגת רכב התובעת, היא נהגה רכבה כדין בנתיב נסיעתה, במהירות של כ – 90 קמ"ש. היא התקרבה לצומת, והבחינה ברכב הנתבעים כשהוא פונה שמאלה, תוך שהוא חוצה את נתיב נסיעתה. היא האטה רכבה וצפרה אך רכב הנתבעים חסם את נתיב נסיעתה, ולא יכול היה להמשיך בנסיעתו בשל רכבים שנסעו בנתיב הנגדי. לפיכך, ועל מנת שלא לפגוע ברכב החוסם את הכביש, היא סטתה ימינה, ופגעה בתמרור המוצב בימין הדרך.
לגרסת נהג רכב הנתבעים, מדובר בתאונה עצמית, ואין לו כל קשר לתאונה. לפי עדותו הוא חצה את הצומת מבלי לגרום לכל הפרעה לתנועה, ורכב התובעת סטה לימין הדרך, ללא כל הצדקה, ולאחר שהוא כבר השתלב שמאלה לכביש אליו פנה.
בחנתי את העדויות. הגעתי למסקנה שיש לקבל את עדות נהגת רכב התובעת באשר לנסיבות בעטיין נפגע רכבה. אני מקבלת את עדותה כי נהג רכב הנתבעים חסם את הכביש בו נסעה, ולפיכך, וכדי להימנע מהפגיעה, היא סטתה לימין הדרך. אינני מקבלת את גרסת נהג רכב הנתבעים לפיה הוא חצה את הכביש בנסיעה רציפה ומבלי לגרום לכל הפרעה בדרך. ראשית, מדובר בגרסה שניתנה באחור, ורק בתגובה לדרישת התובעת. שנית, נהג רכב הנתבעים הודה בעדותו כי ראה את רכב התובעת מתקרב לצומת אך טען כי היה זה במרחק של כ – 150 מ' והוא החליט להיכנס לצומת. משמע, גם מעדותו עולה שהוא החליט להיכנס לצומת למרות שהבחין ברכב התובעת המתקרב. שלישית, הטענה לפיה נהגת רכב התובעת הסיטה רכבה ימינה ללא כל הצדקה, אינה סבירה בעיני.
עם זאת, אני סבורה שיש לייחס לנהגת הרכב אשם תורם. מעדותה עולה כי עוד מרחוק היא הבחינה ברכב הנתבעים. בהתחשב בשדה הראיה הנרחב שיש במקום התאונה (ראה עדות נהג רכב הנתבעים בעמ' 5 שורה 8), ניתן היה לצפות שנהגת רכב התובעת תגיב מהר יותר. בנסיבות אלו אני מייחסת לה אשם תורם בשיעור של 15%.
לאור האמור, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת סך של 11,286 ₪ צמוד מיום 10.03.10 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.6% מהסכום הפסוק. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום.
המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום, א' ניסן תשע"ב, 24 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.