אלדן תחבורה בע"מ נ' גד ואח'

פסק דין

התביעה הוגשה בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נשוא התביעה. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה. לגרסת התובעת רכבה עצר בצד הדרך ולפתע פגע בו רכב הנתבעים בצידו השמאלי קדמי. לגרסת הנתבעים, רכב התובעת התפרץ לכביש משול הדרך וכך נפגע.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים והוגשו מסמכים ותמונות. כל צד משתית גרסתו על עדות יחידה. בחנתי את העדויות, המסמכים והתמונות, והגעתי למסקנה שהתובעת לא הוכיחה גרסתה. גרסת הנהג מטעמה, מעוררת מספר תהיות.

ראשית, העד העיד כי בעת הפגיעה רכבו היה במצב של עצירה מוחלטת. אלא שהן העדות בפני, והן ההודעה הכתובה, אינן עקביות בנקודה זו. העד פתח עדותו וסיפר שהוא החל לבצע עצירה בצד הדרך, האט ונעצר. לכאורה, אם בעת התאונה הרכב היה בעצירה מוחלטת, לא ברור מדוע טרח העד להתייחס למה שאירע טרם עצירת הרכב. בהודעה הכתובה נכתב שהתאונה אירעה כאשר הרכב היה בעצירה, ואולם בתחתית ההודעה נכתב, בכתב יד, שהתאונה אירעה תוך כדי ירידה לשול הדרך, כאמור בתחילת העדות. הסתירה בין טענה לתאונה בעצירה ובין טענה לתאונה תוך כדי ירידה לשוליים היא משמעותית, בעיקר נוכח טענת הנתבעים כי רכב התובעת היה בנסיעה בעת התאונה. שנית, לפי האמור בחוות דעת השמאי, רכב התובעת ניזוק גם בפנס הקדמי שמאלי. מוקד זה של הנזק מתיישב טוב יותר עם גרסת הנתבעים. ואכן, בעדותו התעלם העד מהפגיעה בפנס, הוא הופנה לכך בחקירתו הנגדית, ותשובתו אינה מניחה את הדעת. שלישית, לא הובהר מדוע סטה רכב הנתבעים ופגע ברכב התובעת, ללא כל סיבה, בעיקר כאשר שני העדים הסכימו שבמקום התאונה הכביש הוא מישורי, ונהג הנתבעים העיד שהוא הבחין ברכב התובעת מרחוק.

מעבר לאמור. גם אם הייתי מקבלת את גרסת נהג התובעת, יש לייחס לו התרשלות משמעותית. העד העיד שהיא בחר לעצור רכבו בצד דרך צרה, עם שוליים צרים, וכאשר חצי הרכב מצוי על הכביש. עצירה שכזו היא מסוכנת ואסורה.

לאור האמור התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות עד הנתבעים בסך 250 ₪ ובשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 1000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מספק הדין.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.