אלדן תחבורה בע"מ ואח' נ' פרילי ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 את שאלת האחריות לתאונה שביסוד המחלוקת ביניהם בצירוף הוצאות המשפט בלבד.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה העיקרית להידחות בעוד שדין התביעה שכנגד להתקבל.

לנוכח בחינת הדברים כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח נסיעת רכב הנתבעים לאחור ע"מ לצאת מהחניה ופגיעה ברכבה ועל כן ובשים לב לקוטביות המחלוקת שבין הצדדים דין תביעתה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל וזאת מהטעמים הבאים:

ראשית, נהג התובעת הודה בפה מלא כי במועד התאונה לנכנסים מהחניה עמדה אפשרות אחת לצאת ממנה והיא להמשיך ישר לביצוע פניית פרסה לכיוון תל כביר, כדבריו:

"בזמנו לא היתה יציאה מהחניון של בית טפר, זה היה שמאלה לחניון או פרסה שעולים לתל כביר" [עמ' 1 שורות 14-15 לפרו' הדיון מהיום].

עמדתו של הנהג בדבר נסיעת רכב הנתבעים לאחור אינה מתיישבת עם האפשרות היחידה לצאת מהחנייה כאמור ושוללת טענת נסיעה לאחור לשם ביצוע כל פעולה בעניין זה, והכל בצל עדותה של הנתבעת 1 אשר העידה כי כוונתה היתה להמשיך בנסיעה ישר ע"מ לצאת מהחניה לאחר סיום שיחת הטלפון בעטיה אמורה היתה לקבל את הכתובת אליה התבקשה לנסוע.

שנית, מיקום הנזקים ברכב התובעת ואופיים (אציין כי כל שהוצג לעיני ביהמ"ש הינן תמונות תקריב של האזור הנפגע, ללא צילומו של הרכב בזוויות שונות כמתבקש ובמרחק סביר מהאזור האמור ע"מ שניתן יהיה להבחין בפגיעה בצורה הולמת יותר. התמונות כמות שהן אינן משקפות פגיעת מעיכה המצריכה תיקון הפח) מתיישב יותר עם גרסת הנתבעת 1 בדבר התנגשות ברכבה מאחור תוך כדי שפשוף הרכב. בשני הרכבים אין עדות למכת מעיכה כי אם לסמני שפשוף לרבות הותרת צבע בצלחת הנוי של רכב התובעת. סמנים אלו תומכים בגרסת הנתבעים בנוגע להטיית רכב התובעים ימינה תוך כדי התחככותו ברכב הנתבעים ואינם תומכים מצב של נסיעת רכב לאחור ופגיעה ברכב עומד בצד, שכן במקרה שכזה היינו צפויים לזהות לפחות סמני מעיכה ברכב הנתבעים ו/או התובעת.

שלישית, טענות נהג התובעת לפיהן ניסה לחמוק מהתאונה בכך שצפצף לנתבעת 1, ואף הסיט את רכבו לימין ועלה על המדרכה, אינן מאוזכרות כהוא זה בטופס ההודעה מטעמו, כל שכן בשרטוט מטעמו. בשרטוט זה נראה רכבו במקביל לרכב הנתבעת 1 ולא באלכסון לו מעל המדרכה. מדובר בנתונים מהותיים והעדרם, כאמור, פועל לרעת התובעת.

רביעית, טענת נהג התובעת לפיה במקביל למדרכה שמשמאל שלצידה הוא ביצע פניית פרסה עמדה משאית וגם מונית בעלת 10 מקומות כהגדרתו [עמ' 1 שורה 14 לפרו' הדיון], אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים באופן שהנתבעת 1 אשר ככל הנראה עמדה מלפני רכבים אלו החלה בנסיעה לאחור והוא נאלץ להעלות עם רכבו למדרכה עם שני הגלגלים הימניים כשחציו של הרכב משמאל מצוי ע"ג הכביש. במצב דברים שכזה היינו צפויים שהנתבעת 1 תפגע במשאית או במונית ובעיקר בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובעת ולאו דווקא בקצה קצהו השמאלי אחורי של הרכב.

באשר לנזקים המוכחים על ידי התובעת ברכב הנתבעים ובפרט השבר בטמבון. הוכח כי נהג התובעת אינו יכול לשלול דבר קיומו של נזק זה מבעוד מועד [ 1 שורה 27 לפרו' הדיון] ( דבר התמוה בפני עצמו שכן באם הנתבעת 1 נסע לעברו לאחור הכיצד לא הבחין בטמבון שלה) וממילא התובעת לא ביקשה לזמן את שמאי הנתבעים לחקירה על שמאותו ועל כן לא ניתן לשלול קיומו של נזק זה עקב התאונה וזאת בצל עדותה של הנתבעת 1 אשר שללה נזק קודם ברכבה אשר בעת התאונה מלאו לו 4 חודשים בלבד [ עמ' 4 שורה 16 לפרו' הדיון].

בנסיבות כאמור, דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל לעניין האחריות.

באשר להוצאות המשפט, אני מורה כי הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר עדותה של הנתבעת 1 ע"ס 450 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.