אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלדז'ם ואח' נ' הלל ואח'

אלדז'ם ואח' נ' הלל ואח'

תאריך פרסום : 24/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
35463-09-11
17/11/2013
בפני השופט:
מיכל עמית - אניסמן

- נגד -
התובע:
אליעזר אלדז'ם
הנתבע:
עמיקם הלל
פסק-דין

פסק - דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן הפרה נטענת של הסכם עיבוד קרקע.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.התובע הינו הבעלים של חלקות אדמה חקלאיות במושב קדרון הידועות כחלקה א' בשטח של כ- 20 דונם וחלקה ב' בשטח של כ- 5.5 דונם (להלן: "החלקות").

2.בשנת 1998 התקשר התובע עם הנתבע, חקלאי במקצועו, בהסכם עיבוד קרקע, לפיו נמסרה זכות השימוש בחלקות לנתבע החל מיום 1.11.98 עד ליום 1.9.07. כמו כן, הוסכם על הארכת תקופת ההסכם לתקופה נוספת של ארבע שנים, עד לשנת 2011 (להלן: "ההסכם") (העתק ההסכם צורף כנספח א' לתצהיר התובע).

3.התובע טוען, כי הנתבע הודיע באופן חד צדדי על הפסקת עיבוד החלקות, הזניח את המטע ובכך הפר את ההסכם (העתק המכתב בו מודיע על הפסקת העיבוד צורף כנספח ב לתצהיר התובע).

4.עוד טוען התובע, כי על פי סעיף 22 להסכם, שעה שהנתבע נטש את החלקות והפר את ההסכם, קמה זכאותו לקבל לידיו את החלקות על כל הבנוי והנטוע עליהן. דא עקא, טוען התובע, כי לאחר שמטע הרימונים בחלקה ב' שב לחזקתו בשל הפרת ההסכם, הגיח הנתבע במפתיע והחל לכרות את המטע ובכך גרם לו נזק רב בגין אובדן הכנסה. בחוות דעת השמאי החקלאי עבדא מנשה נאמדו נזקי התובע בגין אובדן הכנסות מעצי הרימונים בחלקה ב' כאמור בסך של 65,000 ₪ (העתק חוות הדעת צורף כנספח ג לתצהיר התובע).

5.לפיכך, עותר התובע לחיוב הנתבע בסך של 65,000 ₪, בהתאם לחוות הדעת וכן בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

6.מנגד, טוען הנתבע, כי התובע הוא שהפר את ההסכם בכך שמנע ממנו את זכות השימוש בחלקה א'. לטענתו, המעבר לחלקה א' נחסם, הן על ידי רוכש החלקה הגובלת והן על ידי התובע עצמו, באופן שמנע ממנו דרכי הגישה לחלקה עם כלים חקלאיים ובכך מנע ממנו לעבדה. לפיכך, נאלץ ליבש את מטע הרימונים שנטע בחלקה א' והוכרח על ידי התובע לעקור את העצים בחלקה זו משום רצונו להשכיר את זכות השימוש בה לצד ג' ביחד עם חלקה ב'.

7.עוד טוען הנתבע, כי בדיעבד נודע לו כי התובע השכיר את החלקות למר גד שנקמן (להלן: "שנקמן") כבר בתאריך 1.1.2010, שנתיים לפני סיום תקופת השימוש על פי ההסכם (העתק ההסכם, כפי שהוגש למשרד החקלאות, צורף כנספח ב לתצהיר הנתבע).

8.לטענתו, הפסקת השימוש בחלקה א' נכפתה עליו בחודש אפריל 2010 עם חסימת דרכי הגישה לחלקה זו, ואילו בחלקה ב' נאלץ להפסיק את השימוש בסביבות חודש נובמבר 2010, עם מסירתה לשנקמן (סעיף 27 לתצהיר הנתבע).

9.עוד טוען הנתבע, כי מי שעקר את עצי הרימונים בחלקה ב' הינו שנקמן, לאחר שקבל לידיו את זכות השימוש בחלקות ולראיה המציא קבלה בדבר עקירת עצי הרימונים על שמו של שנקמן.

10.בכתב התביעה שכנגד עתר התובע שכנגד לפיצויו בגין הנזקים הכספיים הכבדים, ובין היתר, אובדן הכנסות בגין שתי עונות בחלקה א' ועונה אחת בחלקה ב'. בחוות דעת השמאי החקלאי יעקב שפיר מטעמו נאמד אובדן הכנסותיו בסך של 195,335 ₪. עוד נקבע כי לא נגרם כל נזק לנתבע שכנגד עקב כריתת מטע הרימונים בחלקה ב'.

דיון

11.לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את סיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין שתי התביעות להידחות. ואנמק.

12.בסיכומים מטעמו, תולה, כאמור, הנתבע את יהבו על התנהלות התובע שעה שחתם ביום 1.1.2010 על הסכם עיבוד קרקע נוגד עם שנקמן לגבי החלקות, וזאת מאחורי גבו וללא ידיעתו והסכמתו (סעיף 6 לסיכומי הנתבע). משכך, לטענתו, הפר התובע את ההסכם. עוד טוען הנתבע, כי חלקה א' נחסמה למעבר כלים חקלאיים ומשכך נאלץ להפסיק לעבדה. עם זאת, לשיטתו חלקה ב' הינה נפרדת מחלקה א' ומעולם לא הסכים לפנותה, אלא גורש ממנה (סעיפים 37-38 לסיכומי הנתבע).

13.הנתבע הגיש הסכם, הנחזה להיות חתום על ידי שנקמן והתובע מיום 1.1.2010, ולפיו העביר התובע לשנקמן את זכות השימוש בחלקות החל ממועד חתימתו של ההסכם.

14.אמנם התובע טען בעדותו כי החתימה על ההסכם עם שנקמן איננה חתימתו וכי התאריכים אינם נכונים (עמוד 6 לפרוטוקול בשורות 15-16). עם זאת, לא הכחיש כי חתם על ההסכם עימו, ובחר שלא להציגו (עמוד 6 לפרוטוקול בשורה 18).

15.לענין זה נפסק, כי "כלל הראיה הטובה ביותר מורנו כי שומה עליו על בעל-דין להציג לפני בית-המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה שאותה מבקש הוא להוכיח... החלת כלל זה לעניין הוכחת מסמכים יורנו, כלשונו של השופט זוסמן בע"פ 105/51 היועץ המשפטי נ' פלד (פרשת פלד [4]), בעמ' 785, כי "...תכנו של מסמך בכתב אינו ניתן להוכחה אלא על-ידי הצגת המסמך בפני בית-המשפט". (ע"א 625/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה (5) 71, 83 (להלן: "פרשת אונגר").

16.ועוד נפסק בפרשת אונגר, בעמ' 84-83, באשר לטעמו של כלל זה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ