אלגרגאוי נ' תביעות תעבורה נגב ואח'

החלטה

1. זו בקשה להתיר למבקש להישפט באיחור לפי סעיף 240 ל-חסד"פ בגין דו"ח מסוג ברירת משפט שנרשם לחובתו ביום 29.8.06 בגין עבירה של אי ציות לרמזור "אדום" .

2. עפ"י תדפיס "ניקוד " של משרד הרשוי, מדובר בדו"ח שנכלל ברשימת הדו"חות שנרשמו בשנת 2005 ו - 2007 בגין עבירות תעבורה שונות.

3. הדו"ח שבנדון נשלח אליו בדואר וחזר "לא נדרש.

4. עפ"י התדפיס צבר המבקש דו"חות נוספים ואף נדרש לעבור קורסים לנהיגה נכונה.

(ראה אישור מיום 22.4.09).

5. המבקש טוען כי לא קיבל הדו"ח ופנה באיחור להסבת הדו"ח. לא צורף כל מסמך המראה שאכן פנה למשטרה.

6. מעבר לכך, מצרף הנאשם תצהיר של "הנהג" המצהיר באופן "סתמי" כי זכור לו שבמועד העבירה, קרי 4 שנים לפני מועד מתן התצהיר, הוא נהג ברכב. התצהיר אינו מכיל כל פרט נוסף ואין אני סבור כי אדם מן המנין נברא עם כזה זכרון מופלג כי מסוגל ללא סיבה מיוחדת לזכור כי דווקא במועד ספציפי זה, הוא יודע כי רכב בו נהג צולם ולא נעצר.

7. אם המבקש לא השכיל לטפל בדו"ח ולהודיע על רצונו להישפט ו/או על הסבה תוך מנין הימים הקבוע בחוק, אין לו להלין אלא על עצמו.

8. מדובר בנסיון "נואש" לנסות להתחמק מאמצעי תיקון שמחויב המבקש לעבור על ידי משרד התחבורה, נוכח צבירת כל כך הרבה הרשעות תוך תקופה הקבועה בחוק. מענין גם כי כל יתר הדו"חות נמסרו לו ביד ולכן לא היתה באפשרותו לנסות לטעון כי העבירה בוצעה על ידי נהג אחר פרט לדו"ח זה.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.