אלבר שרותי נ' שמואל אבוהב

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בו מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע.

ע פי כתב התביעה נטען כי בתאריך 5/5/05 נסע הרכב של התובעת ברחוב דיזינגוף, ובהגיעו לצומת מרומזר עצר , או אז הגיע מאחוריו רכב נהוג בידי הנתבע , לא שמר מרחק , ופגע ברכב התובעת מאחור , וגרם לו נזקים .

בכתב הגנתו העלה הנתבע , בעצת עורך דינו המלומדה , בליל של טענות , אשר בתמציתן הוא אינו מכחיש כי רכבו " נגע " ברכב התובעת מאחור , אך הוא מכחיש כי נגרם לרכב התובעת נזק בכלל , ומכחיש את הנזק הנטען בכתב התביעה בפרט .

לאור האמור כתב ההגנה ובלי צורך להרחיב את הדיבור , למעשה מודה הנתבע כי רכבו נגע או פגע ברכב התובעת מאחור . והגנתו מתבססת אך על כך שהנזק הנטען בכתב התביעה לא נגרם , רובו, או כולו באירוע זה .

נשמעו עדויות ,והוגשו חוות דעת של מומחים מטעם שני הצדדים, ובסיום מסכת הבאת הראיות, הוריתי על הגשת סכומים בכתב, על מנת לאפשר לצדדים לפרוש בפני בית המשפט את כל טענותיהם בניחותא, וללא מגבלת זמן שעומד לרשות בית המשפט והצדדים באולם.

התובעת היתה אמורה להגיש סיכומים בתוך 20 יום אחרי סיום הראיות, קרי עד 7/10/09 , סיכומי התובעת הוגשו ביום 14/10/09 .

מטעם הנתבעת לא הוגשה התנגדות לקבלת הסיכומים מעבר למועד שנקבע, ועל כן יש לקבל את סיכומי התובעת מבחינה פורמאלית.

כאמור סיכומי התובעת הוגשו ביום 14/10/09 , ויש להניח על פי האמור בפקודת הפרשנות, כי הם התקבלו אצל ב"כ הנתבע בעבור 3 ימים קרי עד 17/10/09 . המועד להגשת סיכומי התובע מסתיים ביום 7/11/09 . סיכומי הנתבע לא הוגשו אף כי המועד להגשתם חלף

עלפי תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי

(ד)   דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

תקנה 157(2) קובעת לענין בעל דין שאינו מתייצב לדיון כדלקמן

(2)   התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר;

בשלוב התקנות 157(2) ותקנה 160 , ומשנמנע הנתבע מהגשת סיכומים במועד שנקבע לכך דינו כדין מי שלא התייצב לדיון, ובית המשפט רשאי לתת לתובע פסק דין, לאחר שיוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו.

התובעת העידה מטעמה את הנהג שנהג ברכב בשעת התאונה, וגם שמאי רכב , אשר בחן את נזקי הרכב , העריך אותם וקבע בחקירה נגדית צולבת כי הנזקים נגרמו באירוע התאונה הנדונה .

נמצא כי התובעת הוכיחה את תביעתה הן במישור האחריות לתאונה והן במישור גובה הנזק.

לפיכך ובהסתמך על התקנות הנ"ל אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 3196 ₪ הכוללים , את הנזק הישיר לרכב, ירידת ערך, ושכ"ט שמאי , והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום אירוע התאונה 5/5/05, ועד התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל,150 ₪ שכרו של העד מטעם התובעת, וכן 1500 ₪ בתוספת מע"מ ,שכ"ט עו"ד .

בקביעת שכר הטרחה , השתמשתי בתקנות 512 , 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובשים לב לצורת ניהול המשפט ע"י ב"כ הנתבע .

ניתן היום, א' כסלו תש"ע, 18 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.