אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' וונונו

פסק דין

למעשה דובר במחלוקת משפטית, ביחס לאחריות שיש להטיל על הנתבעת בגין תובענה שהגישה התובעת בשל נזק רכוש שנגרם כתוצאה מאירוע תאונת דרכים שבמהלכו היה מעורב כלי רכבה של הנתבעת, לטענת האחרונה, כלי הרכב נגנב ומשכך, איננה אחראית לאירוע התאונה, האמנם?

אין מחלוקת לפיה, כלי הרכב רשום על שם הנתבעת, פועל יוצא בהכרח הינו, שעל הנתבעת האחריות לדאוג לכלי הרכב, לדעת בכל רגע נתון היכן הוא נמצא, מי עושה בו שימוש ולבטח אותו.

הנתבעת, מטעמים השמורים עימה, העלתה לראשונה את הטענה לפיה למעשה כלי הרכב נגנב רק בכתב ההגנה ובעלה של הנתבעת שהתייצב היום להעיד, הסביר כי חרף העובדה שכלי הרכב נגנב, יום יומיים לאחר שנרכש, לא מצא לנכון עד היום להודיע למשטרה או לכל רשות אחרת, על העובדה כי כלי הרכב נגנב.

גם בכתב ההגנה, הועלתה טענת הגניבה באופן סתמי, אין כל אינדיקציה לכך שכלי הרכב נגנב למעט אמירה בעלמא לפיה כלי הרכב נגנב, אינני מקבלת וממילא אינני יכולה להסיר את האחריות של הנתבעת כמי שמחזיקה בכלי רכב הרשום על שמה, התנהלות של חוסר אכפתיות עד רמת רשלנות רבתית, לעניין גניבה של כלי רכב, יום לאחר שנרכש.

מי שדיווח לנתבעת או מי מטעמה על הגניבה, לא צרף תצהיר, לא התייצב לדיון, חמור מכך אין כל הסבר מניח את הדעת מדוע עד למועד הדיון לא דיווחה הנתבעת על אירוע גניבה כאשר כלי הרכב ממשיך להיות רשום על שמה.

בנסיבות העניין, כאשר האחריות רובצת על מי שרשום כבעלים של הרכב, ממילא הוא אחראי לכל התוצאות הנלוות לכך לרבות לנזק רכוש שנגרם לצד ג' וכך אני מורה.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לידי התובעת סך של 2,383 ₪ עבור הנזק הישיר, אגרה בסך 347 ₪, שכר בטלה עבור העד מטעם התובעת בסך של 150 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"א, 29/12/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה