אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' גולן ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים לרכב שנגרמו באירוע תאונת דרכים.

התובעת טוענת, כי בעת שרכבה הוסע בנתיבו כדין, הוא נפגע על ידי רכב הנתבעות שהגיע משמאל. כתוצאה מכך, נגרמו נזקים לרכבה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי רכבן הוסע בנתיבו כדין, כאשר בכוונת הנוהג בו לפנות שמאלה. לפתע הגיח רכב התובעת מבלי שנהגה ציית לתמרור "תן זכות קדימה", שהיה בכיוון נסיעתו והתנגש בו.

בדיונים שהתקיימו לפני נחקרו נהג התובעת והנתבעת 1, אשר נהגה ברכב הנתבעות. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

אני מעדיף את גרסת הנתבעת 1 להתרחשות התאונה על פני גרסת נהג התובעת.

בעדותו של נהג התובעת הוא אמר לראשונה, כי הנתבעת 1 שנהגה ברכב הנתבעות, נכנסה לרחוב בו הוא נסע, זאת בניגוד להוראות תמרור "אין כניסה" וכי הוא נסע ברחוב חד סטרי. בנוסף הוא אמר כי עובר להתרחשות התאונה הוא עצר את הרכב וצפר לנתבעת 1 על מנת שזו תעצור. דברים מהותיים אלה לא הוזכרו בכתב התביעה ולא בהודעה שמסר לתובעת.

בהודעה לתובעת נכתב באופן לקוני כדלקמן: "נסעתי ברח' ישר ומישהי פנתי (צ"ל פנתה : הערת הח"מ) שמאלה ונכנסה בי".

העדרם של פרטים מהותיים אלה מכתב התביעה ומההודעה, פועלת לחובתה של התובעת.

זאת ועוד, מעדותו של נהג התובעת עולה, כי רעייתו הייתה עימו ברכב במועד התאונה. עדה זו לא התייצבה לדיון לפני. אף כי במהלך ההליכים המשפטיים התברר כי נהג התובעת מצוי בהליכי גירושין מרעייתו, לא מצאתי כי בעובדה זו יש כדי להצדיק את אי זימונה לעדות. ביכולתה של התובעת היה לזמנה לעדות, זאת ללא קשר לטיב היחסים שבינה לבין בעלה, נהג התובעת. עדותה של העדה הייתה נחוצה במיוחד לאור נסיבות אלה של גרסה מול גרסה.

הנתבעת 1 העידה כי התאונה ארעה לאחר שנהג התובעת פנה שמאלה לנתיב בו נסעה מבלי לציית לתמרור "תן זכות קדימה". לא מצאתי כי גרסה זו אינה נכונה או שהיא אינה סבירה. ער אני לכך שהגרסה שהופיעה בהודעה לנתבעת 2 לא הייתה זהה לגרסתה של הנתבעת 1 כפי שנאמרה בעדותה. עם זאת שוכנעתי כי ההודעה לא מולאה על ידי הנתבעת 1. זו אף העידה כי אין היא מכירה את טופס ההודעה לנתבעת 2. מנגד נהג התובעת אישר שהוא חתם על טופס ההודעה לתובעת.

זאת ועוד, לגבי מבנה הרחוב, טענה ב"כ התובעת כי לא ייתכן שהמרחק בין שני התמרורים "תן זכות קדימה" שאחד מצוי במקום הכניסה לרחוב ממנו הגיע נהג התובעת והשני ביציאה ממנו, הינו 50 צעדים, כדברי הנתבעת 1. איני מקבל טענה זו. בדיון לא הוצגו תמונות של מקום התאונה. מעדותו של נהג התובעת עלה כי היו ברשותו תמונות של מקום התאונה, אולם אלה לא הוגשו לבית המשפט.

סוף דבר, התביעה נדחית.

ככלל צד, אשר תביעה שהוגשה נגדו נדחית, זכאי להוצאותיו. לאור העובדה שבתיק זה התקיימו 4 דיונים בעיקר לאור אילוצים של הנתבעת 1 ומאחר שב"כ התובעת נאלצה להתייצב לכל הדיונים, איני עושה צו להוצאות לטובת הנתבעות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"א, 14 יולי 2011, בהעדר הצדדים.