תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
25457-08
21/12/2009
|
בפני השופט:
אלי ספיר
|
- נגד - |
התובע:
אלבר שירותי מימונית בע"מ
|
הנתבע:
יצחק תמם
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
על התובעת לשלם לעד הוצאות בסכום של 150 ₪.
ניתנה והודעה היום ד' טבת תש"ע, 21/12/2009 במעמד הנוכחים.
אלי ספיר, שופט
פסק דין
מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.
עד התובעת העיד כי נפגע מרכב אחר שיצא בנסיעה אחורנית בעת שהוא היה בעמידה.
הוא רשם את מספר הרכב וגם את סוגו, סובארו לבנה ועשה בירור נוסף לאחר מכן כאשר עצר ניידת ווידא שאכן המספר שרשם תואם לרכב מהסוג ומהצבע שרשם. בהתאם לתדפיס שהוגש הנתבע היה הבעלים של הרכב והתובעת הגישה כנגדו כתב תביעה על סמך ממצא זה.
הנתבע בפני התכחש לבעלותו על הרכב הנדון. בכתב ההגנה טען לעומת זאת, כי הוא בעל הרכב, אך לא נהג בו בתאריך הנטען. לחילופין, טען הנתבע כי התאונה אירעה בגלל רשלנותו של עד התובעת. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
ואילו הנימוקים להחלטתי:
1. מצד התובעת הועלתה גרסה אחת שעוררה אמון. עד התובעת העיד והתרשמתי כי עדותו הינה עדות אמת ולא היתה לו כל כוונה או סיבה לטפול דווקא את אשמת התאונה על הנתבע הספציפי. בנוסף לכך, התרשמתי כי עד התובעת בדק את עצמו ולכן אני דוחה את האפשרות כי טעה.
2. הנתבע לא העלה גרסה אחידה. הנתבע לא יכול מצד אחד לטעון שהוא בעל הרכב בכתב ההגנה ובפני להתכחש לכך. הוא לא יכול לטעון בו זמנית שלא היה במקום התאונה וגם לטעון שהצד השני הוא זה שהתרשל. הנתבע בחר שלא לחקור נגדית את עד התובעת ולכן עדותו לא נסתרה.
3. גם אם אצא מהנחה שהנתבע עצמו לא נהג ברכב, הרי הוא האחראי מכוח בעלותו על הרכב הפוגע ולכן היה עליו להמציא את שם הנהג שנהג. משלא עשה כן, הרי שהוא זה שאחראי לנזק.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 1341 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.11.06, בצירוף אגרת בית משפט בסכום של 320 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 853 ₪ כולל מע"מ.
זכות ערעור כקבוע בחוק.
ניתנה והודעה היום ד' טבת תש"ע, 21/12/2009 במעמד הנוכחים.
אלי ספיר, שופט
הוקלד על ידי: מורן בבילה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת