אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלברגו נ' אל-רוב מלונות יוקרה (1993) בע"מ ואח'

אלברגו נ' אל-רוב מלונות יוקרה (1993) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
54600-11-11
12/05/2013
בפני השופט:
שמואל טננבוים

- נגד -
התובע:
סרג'יו אלברגו
הנתבע:
1. אל-רוב מלונות יוקרה (1993) בע"מ
2. ג'ורג' אקירוב

החלטה

1.זוהי בקשה מטעם הנתבעים לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 (להלן – הנתבע) על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות.

2.התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה לתשלום זכויות סוציאליות בגין העסקתו לרבות פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, גמול עבודה בשעות נוספות, הפרשות סוציאליות, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת וכיו"ב.

3.לטענת הנתבעים מעיון בכתב התביעה עולה כי הנתבע מעולם לא העסיק את התובע ולא התקיימו בינו לבין התובע יחסי עבודה כלשהם ועל כן אין בכתב התביעה כדי להוות עילה כנגד הנתבע.

4. התובע מצדו מתנגד נחרצות לבקשה. לטעמו, הלכה מושרשת היא בפסיקת בתי הדין לעבודה כי מחיקה על הסף אינה דרך המלך והמדובר בסעד שיינתן רק במקרים חריגים. לטענת התובע, הנתבע הוא שקיבל אותו לעבודה, קבע את תנאי העסקתו והוא העומד מאחורי פיטוריו תוך הפרה של תנאי העסקתו והוא אף שחתום באופן אישי על מכתב הפיטורים. לשון אחרת, הנתבע הוא שהיה "הרוח החיה" בכל הקשור בהעסקת התובע ובסיומה.

בתגובתו לבקשה מוסיף התובע, כי הנתבע היה מודע לעובדה כי במשך חודשים הועסק התובע בניגוד לכל דין, בהיותו שוהה בארץ במסגרת ויזת תייר. סעיף 5 לחוק עובדים זרים קובע אחריות על נושא משרה כאשר לא פיקח ולא מנע עבירות על פי החוק. בהיות הנתבע משמש כמנהל פעיל בנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) הרי שהוא חטא לתפקידו כאשר לא רק שלא מנע את העסקת התובע בניגוד לכל דין וזאת, בין היתר, ע"י העסקתו ללא חוזה עבודה וללא ויזת עבודה כנדרש.

5.לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים, בכתב התביעה בבקשה ובתגובה לה הגענו למסקנה כי דין הבקשה להתקבל מן הנימוקים שלהלן:

תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת, כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות, בין השאר, בנימוק שכתב התביעה אינו מגלה עילה.

תקנה 9 לתקנות קובעת, כי בכתב התביעה חייב התובע לפרט, בין השאר, את "העובדות המהוות עילת התובענה, ואימתי נולדה".

על פי ההלכה הפסוקה, המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המשסך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת התובענה. ... אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, אי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה...במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה..." (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 384-383 והאסמכתאות שם).

6.באשר לטענה בדבר העסקה בניגוד לחוק עובדים זרים – ראשית טענה זו הועלתה לראשונה במסגרת התגובה לבקשה ואף אינה רלוונטית לנטען בכתב התביעה.

העוולה אליה מפנה התובע מקימה אחריות אישית על נושא משרה אך ורק בהליכים פליליים, ואילו במקרה הנוכחי מדובר בהליך אזרחי ולכן אין עילה כלפי הנתבע. מכאן כי סעיף 5 לחוק עובדים זרים אינו מקים לתובע, עילת תביעה אישית אזרחית כנגד נתבע.

7.טענה להרמת מסך כלל לא נטענה וכתב התביעה אף אינו מפרט עובדות שיש בהן לבסס עילה מסוג זה ו/או כל עילה אחרת בגינה עשוי הנתבע להיות מחויב באופן אישי.  עיון בכתב התביעה מעלה כי "העובדות" להן טוען התובע כבסיס לחיוב הנתבע באופן אישי הן כדלקמן:

הנתבע קיבל את התובע לעבודה; הנתבע עומד מאחורי פיטוריו; הנתבע חתום על הסכם ההעסקה ועל מכתב הפיטורים.

לטעמנו אין בכל אלה כדי להוות תשתית מספקת לחיוב הנתבע באופן אישי. גם לו היו הטענות העובדתיות הללו מתקבלות כפי שהן הרי שלא ניתן היה לבסס בגינן סעד כלשהו כנגד הנתבע.

8.הנתבע הינו מנהל בנתבעת וככזה מן הסתם פעל בשם הנתבעת ומטעמה. התובע אינו טוען כי הנתבע העסיק אותו. התובע לא פירט בכתב התביעה ולו עובדה אחת המעידה על קיום יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבע ואף לא מייחס לו כל החלטה אישית שנעשתה בחוסר סמכות. העובדה כי הנתבע היה "מי שעמד מאחורי פיטוריו" וכן העובדה כי מסר את מכתב הפיטורים הינם חלק מעבודתם של אורגנים ומנהלים בחברה על דרך השגרה ואין בכך כדי לבסס עילה לקיומם של יחסי עבודה ישירים בין העובד לבין האורגן.

9. אמנם, דרך המלך בבית הדין אינה סילוק על הסף והדבר ייעשה במשורה, אך בנסיבות העניין אין בכתב התביעה – אפילו יוכח הנטען בו – בסיס מספק להרמת מסך ההתאגדות או לחיוב אישי של הנתבע.

10.כללו של דבר: כתב התביעה בנוסחו הנוכחי אינו מגלה עילה כלפי הנתבע, שכן לא הונחה בו תשתית עובדתית, ולו מינימאלית, המצביעה על קיום יחסי עובד מעביד בין התובע לבין הנתבע, ועל היותו של הנתבע מעביד במשותף עם הנתבעת. כתב התביעה בנוסחו הנוכחי גם לא מצביע על עילה להרמת מסך ההתאגדות או להטלת אחריות אישית על הנתבע כאורגן וכמנהל של החברה.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נגד הנתבע, מר ג'ורג' אקירוב, נמחקת על הסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ