אלבק ואח' נ' גולדמן , וואן, טסקום ואח'

החלטה

1.אחת השאלות העשויות להתעורר במסגרת ביצועו של הסכם מיזוג מתאריך 16.11.11 בין טסקום בדיקת מערכות תוכנה בע"מ לבין המשיבות וואן שירותי תוכנה (1997) בע"מ ו-וואן טכנולוגיות תוכנה – ייעודית בע"מ היא של "גובה ההון העצמי כפי שקבע הדירקטוריון החדש של טסקום [המשיבה 5]". לצורך הכרעה בשאלה נקבע מנגנון של מינוי רואה-חשבון "אשר ישמש כפוסק במחלוקת זו". הכרעתו "בעניין גובה ההון העצמי ליום 31.12.2011... תהיה סופית ולא ניתנת לערעור...". המשיב 1 רו"ח יעקב גולדמן הוא הפוסק /המומחה שמונה בהתאם להסכם המיזוג.

2.להלן נוסח סעיף 32 לנימוקי הבקשה שלפניי המביאה את סעיף 3.3(א)(2) להסכם:

3.היום בשעות אחר הצהרים עתרו המבקשים למתן סעד על פי צד אחד (תקנה 365 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984) לפיו ישהה הפוסק "את הליך הבדיקה ואת הגשת מסקנותיו והכרעתו עד להכרעת בית המשפט בבקשה למתן צו הצהרתי בעניין גדרי הסמכות וההוראות שיש ליתן [ל]פוסק".

המבקשים טוענים, כי הם חוששים שהפוסק יכריע בסוגיית גובה ההון העצמי של טסקום ליום 31.12.2011 באופן שאינו משקף את הסכמות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם המיזוג, כך שייגרם נזק כבד לציבור בעלי המניות לשעבר של טסקום "בגובה של עד 10 מיליון ₪", סעיפים 1-3 לנימוקי הבקשה. עוד סוברים המבקשים, כי אם יבקשו לתקוף את הכרעתו של הפוסק לאחר שתינתן, הרי הם עלולים להיתקל בטענה בדבר סופיותה של הכרעת הפוסק לפי ההסכם שצוטט ו"כי לאחר סיום עבודתו של הפוסק", אין עוד אפשרות להשיג על הכרעתו, שם, סעיף 6.

חששם של המבקשים באשר לתוכן ההכרעה הצפויה "נובע מן העובדה שהפוסק, כפי שהבהיר לנציג בעלי המניות הזכאים ולב"כ בעלי המניות, סבור כי תפקידו מתמצה בבחינת הדוחות הכספיים שפרסמה החברה מבלי להידרש לשאלת העקרונות החשבונאיים עליהם מבסס כל צד את טענותיו ומבלי להתייחס לשינויים שחלו לעומת הדוחות הקודמים", שם, סעיף 9. טענת המבקשים היא, שהפוסק יעביר מסקנותיו בתוך ימים ספורים "ובכל מקרה לפני חג השבועות", סעיף 10.

המבקשים סבורים, כי ראוי שבית-המשפט יבהיר ויגדיר "את סמכויות הפוסק ואת העקרונות על פיהם עליו לדון בסוגייה שבמחלוקת באופן אשר יהלום את מהות הסכם המיזוג", שם סעיף 7.

4.לאחר עיון בבקשה ובהליך העיקרי, אני סבור שאין מקום להתערבותי בשלב הנוכחי בדרך של מתן צו על פי צד אחד בלבד. אם נכונה עמדת המבקשים, כי הם זכאים לכך שבית-המשפט יבהיר ויגדיר את סמכויות הפוסק ואת העקרונות על פיהם עליו לדון, הרי זכותם זו תעמוד בתוקפה גם "לאחר סיום עבודתו של הפוסק". ממילא ברור, שאם אין למבקשים זכות כזאת לאחר סיום עבודתו של הפוסק, הרי לא ניתן ליצור זכות כזאת, יש מאין, בדרך של פניה לבית-המשפט קודם לסיום עבודתו של הפוסק. השאלה אם יש מקום להתערבות עניינית של בית-המשפט, אינה יכולה להיות תלויה בשאלה אם נעשתה הפנייה קודם להכרעת הפוסק או לאחריה. המבקשים חוששים, כי הפוסק לא ינהג לפי סעיף 3.3(א)(2) הנ"ל. אם, במקרה כזה יש מקום להתערבות של בית-המשפט (ואינני מביע דעה בעניין זה), הרי אין מניעה שהתערבות כזו תהיה לאחר שהכרעת הפוסק תהיה בפני הנוגעים בדבר.

5.זאת ועוד: המבקשים סומכים ידיהם באשר לתוכן הכרעת הפוסק הצפוייה, ואשר אינה מקובלת עליהם כאמור, על דברים ששמעו בפגישה מיום 8.5.2012 עם הפוסק (ואחרים) בעקבותיו נשלחו מכתבים על-ידי הגופים הניצים לפוסק, ראו סעיף 51 לתצהיר מיום 22.5.12 של המבקש 3 התומך בבקשה. אם המידע שהביא לפנייה לבית-המשפט הייה בידי המבקשים ביום 8.5.2012 או בסמוך לו, הרי ראוי הייה להגיש את הבקשה באופן שיאפשר לבית-המשפט לשמוע את עמדת כל הנוגעים בדבר קודם למתן החלטה, ולא באופן שהוגשה והשוללת מעשית אפשרות כזאת, פחות מיום עבודה אחד לפני המועד הצפוי, לדעת המבקשים, למתן החלטת הפוסק. אם נחתם התצהיר התומך אתמול, מדוע הוגשה הבקשה רק בשעות אחר הצהרים היום? מדוע לא העבירו המבקשים העתק של בקשתם הנוכחית לבעלי-הדין שכנגד מייד עם הכנתה תוך שהם מאפשרים להם הבאת תגובה ראשונית מטעמם לבית-המשפט?

6.בשים-לב לכוחם המצטבר של השיקולים דלעיל אני דוחה את הבקשה למתן צו על פי צד אחד. אין בדבריי כאן משום הבעת דעה לגוף השאלות במחלוקת בין הצדדים. אני מורה למבקשים למסור לאלתר העתק מלא של הבקשה בהליך העיקרי, של הבקשה לסעד זמני, ושל ההחלטה הנוכחית לכל אחד מהמשיבים, כולל המשיבים "הפורמאליים" (ככל שהדבר טרם נעשה עד עתה). המבקשים יגישו לבית-המשפט עד שעה 1400 ביום 29 במאי 2012 (העתק במישרין לכל יתר בעלי-הדין תוך ציון העובדה שהדבר נעשה במסמך המוגש לבית-המשפט) הודעת עדכון באשר לדרך המשך הטיפול בהליכים הנוכחיים ובה יציינו גם האם הם עדין עומדים על בקשתם לסעד זמני. למעקב המזכירות.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ב, 23 מאי 2012, 2322, בהעדר הצדדים.