אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלבז נ' גיזוני אס.פי.אי. בע"מ

אלבז נ' גיזוני אס.פי.אי. בע"מ

תאריך פרסום : 26/06/2011 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה נצרת
4052-10-10
26/06/2011
בפני השופט:
ורד שפר

- נגד -
התובע:
פרוספר אלבז
הנתבע:
גיזוני אס.פי.אי. בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשה למתן צו לנתבעת להשיב באמצעות תצהיר על השאלות המופיעות בשאלון אותו הגיש התובע, וכן ליתן צו המורה על גילוי מסמכים.

2.הנתבעת היא חברה זרה הרשומה בישראל שתחום התמחותה הוא הנחת צנרת גז. הנתבעת ביצעה עבודות להנחת תשתית גז בישראל, והתובע שימש בה כמפקח בתקופה שמחודש פברואר 2006 ועד לסיום ההתקשרות במאי 2010.

בכתב התביעה טען התובע כי בינו לבין הנתבעת שררו יחסי עובד ומעביד בכל התקופה ומשכך עתר לבית הדין כי יורה לנתבעת לשלם לו כספים המגיעים לו בגין זכויות שונות. הנתבעת מצידה הכחישה את טענתו ולשיטתה הוא שימש כנותן שירותים עצמאי.

3.בפתח הבקשה הבהיר התובע כי הוא יודע שהגשת בקשה למתן שאלון היא סעד שבתי הדין לעבודה נותנים במשורה, אלא שלשיטתו זהו המקרה הקלאסי שלשמו נועדה התקנה המאפשרת לבית הדין להתיר זאת מטעמים מיוחדים.

הואיל והמחלוקת הנטושה בין הצדדים סבה סביב השאלה אם נתקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם, נחוץ עד מאוד, טען התובע, להבהיר את הפרטים העובדתיים השונים על ידי גורמים בנתבעת. ברם, הואיל והנתבעת עומדת לסיים את עבודתה בישראל ולשוב לחו"ל, לא ניתן להמתין לשלב הגשת התצהירים וחקירת העדים כדי לקבל תמונה ברורה אודות נסיבות העסקתו של התובע ותנאי העסקתו, ויש צורך ממשי בשאלון כדי להבטיח את הבהירות הדרושה לליבון השאלה המהווה את עיקר המחלוקת.

4.הנתבעת טענה כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב, הואיל ורשמית היא עזבה את ישראל כבר במאי 2010, המועד בו הסתיימו יחסי העבודה עם התובע, ונותרה כאן רק נציגות בלבד, שבראשה עומדת גב' חמדה בן עזרא (להלן: "גב' בן עזרא").

עיון בשאלון, טענה הנתבעת, מצביע על כך שהמטרה שבגינה הוגש היא עריכת מקצה שיפורים לכתב התביעה, ומניעת אפשרות מצידה של הנתבעת לערוך חקירה נגדית.

לטענתה, התובע לא הצביע על נימוק וטעם מיוחד בצעד קיצוני שכזה, למעט אמירה כוללנית באשר לחשיבות העניין ולמניעת סרבול הדיון.

דיון והכרעה

5תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992 (להלן: "התקנות") קובעת כי:

בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

מלשון התקנה ברור כי המחוקק ביקש להגמיש את סדרי הדין הנהוגים בבית הדין לעבודה, ומשכך הוא הסתפק באמור בתקנות 11 ו-29(ב) באשר להגשת כתבי הטענות וצירוף המסמכים אליהם, וביקש להימנע מלסרבל את ההליך הדיוני באמצעות הגשת שאלון.

בניסוח התקנה הגביל המחוקק את שיקול הדעת של בית הדין באופן שהמטרה היחידה שלהשגתה הוּתר להיעתר לבקשה למתן צו למסירת שאלון היא כאשר בית הדין סבור שיש בכך כדי לאפשר את בירור השאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים (וראו דב"ע 3/97 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת 1991 בע"מ – קרוגליאק פדע לא (1998) 269).

ודוק: אין מדובר בהקלה על מהלך הדיון או חיסכון בהוצאות (דוגמת צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ולעיון במסמכים,כבתקנה 46(א)) אלא רק במקרים בהם נחוץ הליך ביניים זה כדי לברר את האמת שמאחורי המחלוקת (וראו בר"ע 9765-05-11 רפאל מיכאלי – מדינת ישראל משטרת ישראל, לא פורסם, מיום 22.5.11).

6.מעיון בבקשה שהגיש התובע וכן בשאלון עצמו נראה כי מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים שבהם מתקיימות נסיבות המצדיקות להורות על מתן צו למסירת שאלון.

התובע ביסס את עיקר בקשתו על העובדה שהנתבעת עומדת לעזוב את הארץ ומרבית מנהליה כבר שבו לארצם ומשכך יהיה קשה לזמן לעדות ולחקירה את מי מטעמה שיכול לשפוך אור על הסוגיות הרלבנטיות למחלוקת.

ברם, בתצהירה של גב' בן עזרא, שהוגש לבית הדין במסגרת הבקשה להעברת הדיון לבית דין זה, הצהירה זו בבירור, וטענתה לא נסתרה, כי "המבקשת סיימה את הפרויקטים בארץ באמצע שנת 2010 והעבירה את כל הציוד, רוב הצוות הניהול בחזרה לחו"ל" (סעיף 12).

לא ברור מה השתנה ממאי 2010 עד כה ומי ממנהלי הנתבעת נותר בארץ, שהתובע חרד כרגע שיעזוב ושבשל כך לא תוכל האמת להתברר.

התובע אינו מצביע על גורם ספציפי בנתבעת שבידיו התשובות שיכולות לברר את האמת שמאחורי המחלוקת מושא התובענה, ושנתור בארץ וקיים חשש כי יעזוב אותה עד לקיום דיון ההוכחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ