אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלבז נ' עירית חיפה

אלבז נ' עירית חיפה

תאריך פרסום : 19/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
294-02-11
15/10/2011
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
התובע:
עירית חיפה
הנתבע:
שמעון אלבז

החלטה

1. כתב התביעה מבקש להצהיר על התיישנות הקנסות בשל 27 דו"חות חניה לתקופה שמיום 10.5.95 ועד 1.11.99 – קנסות שהעיריה החלה בפעולות גביה מנהלית בגינם, כפי הכוחות המסורים לה בפקודת המיסים גביה. הטענה היא שחלפו למעלה מ 3 שנים ממועד הדו"חות ועד למועד דרישת התשלום או נקיטה בכל הליך גביה המהווה "המשך ביצוע העונש" כמשמעו בסע' 10 לחוק סדר הדין הפלילי (בג"ץ 1618/97 יצחק סצ'י נ' עיריית ת"א) .

2. העיריה ראתה להגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בשתי טענות:

א. הטענה הראשית והעיקרית, שהסמכות העניינית לדון בתביעה אינה מסורה לבית משפט זה. העיריה טוענת כי משנדחו טענות התובע על ידי התובע העירוני באוקטובר 2007, היה על התובע להסיג על ההחלטה בביהמ"ש לעניינים מקומיים, שלו מסורה הסמכות העניינית. טענה זו שגויה. אכן אין לתקוף תוצאי הליך פלילי במסגרת הליך אזרחי (ע"א 8080/99 וקס נ' עיריית ת"א). מי שקיבל הודעת תשלום קנס בגין עבירת חניה שלפי חוק עזר עירוני ולא שילם במועד (או לחלופין הגיש במועד בקשה לביטול קנס או בקשה להישפט), נחשב כמי שהורשע בביהמ"ש והוטל עליו הקנס הנקוב בהודעת הקנס (סע' 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי. בהתאם, בקשה לביטול פסק הדין המרשיע צריך שתוגש לבית המשפט לעניינים מקומיים. גם כאשר מדובר בטענה להתישנות העבירה מסורה הסמכות לביהמ"ש לעניינים מקומיים.

ואולם: כאשר מדובר על טענה להתישנות העונש (הקנס) להבדיל מהתיישנות העבירה, בשל אי משלוח דרישות תשלום אחת לשלוש שנים לפחות – מסורה הסמכות לבית המשפט האזרחי. ניתוח הדין בענין זה ניתן בשורה של פסקי דין:

ראה: סע' 229-230 לחוק סדר הדין הפלילי (כתיקונם מתש"ע); ע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל פ"ד נג(5) 715 ; רע"א 2747/08 יעקב שאוליאן ואח' נ' רונית חורש.

ובהתאמה ראה למשל: ה"פ (שלום ת"א) 201211/05 מנדלוביץ נ' עירית ת"א.

בהתאם, לא אזקק לטענות שעניינן ביטול פסה"ד או העבירה ואף לא התיישנות העבירה , שאינן בסמכותי. לעומת זאת הסעד ההצהרתי המבוקש של התיישנות הקנס (העונש) הנו בסמכות הערכאה האזרחית, קרי בית משפט זה.

ב. טענה לפיה סוגיית התיישנות העונש – צריך שתתברר במסגרת הליך של המרצת פתיחה. ולא במסגרת תביעה אזרחית. ההפניה כאן הנה להפ 503/08 (שלום י-ם) שמעון דסקין נ' עירית פתח תקוה . בכל הכבוד, מאותו פסק דין לא ניתן ללמוד כלל את שמבקשת העיריה . באותו מקרה שוב נידונה שאלת הסמכות העניינית, וכל שעשה בימ"ש השלום באותו מקרה היה לקבוע (בניגוד לעמדת המבקשת עצמה כאן) שאכן טענה להתיישנות העונש צריך שתידון בהתאם להלכה בביהמ"ש האזרחי, היינו שהסמכות לדון בהמרצת הפתיחה (שהיא ההליך שננקט באותו מקרה והעלתה טענה להתיישנות העונש) מסורה אכן לבית משפט השלום. לא נאמר שם כלל, כי הליך של המרצת פתיחה הנו ההליך היחיד המתאים לבירור סעד הצהרתי, ואין בלתו. אני מסכים כי ניתן לדון בסעד ההצהרתי המבוקש של התיישנות הקנסות בהליך של המרצת פתיחה. אך ניתן לדון בסעד הצהרתי זה אף במסגרת תביעה אזרחית רגילה, ואין כאן ענין של חוסר סמכות, אף לא הליך לא מתאים.

3. טענת השיהוי שמעלה העיריה מופרכת אף יותר כעילה לדחיה על הסף. ואזכיר כי לא על נקלה ימהר ביהמ"ש לסלק תביעה על הסף. נדרש שלא יהא לה לתובענה סיכוי. זאת בודאי שלא ניתן לקבוע כבר כעת.

אף מבלי שאזקק לטענת התובע בתשובתו על אי מתן מענה ל 4 מכתבי בא כוחו האחרונים מ 2007, הרי כוחה של טענת השיהוי כטענה שבכוחה לחסום מעיקרא דיון בתובענה אזרחית שהוגשה במועד (מבחינת ההתיישנות) צומצם בפסיקה (עיין: סע' 13 עד 15 לע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים פ"ד נז(5) 433 ).

4. העיריה ראתה משום מה לטעון גם לנטל הראיה בגדרה של הבקשה. מה לנטל הראיה בגדרה של בקשה לסילוק על הסף – לא אדע. טענות הצדדים הידועות בענין זה, שמורות להליך העיקרי.

5. אני דוחה הבקשה ומחייב העיריה המבקשת לשאת בהוצאות התובע בבקשה בסך כולל של 2500 ₪, בלא קשר לתוצאות ההליך.

6. על העיריה (שטרם התגוננה משום מה) להגיש הגנתה.

7. בתיק מחלוקות ידועות וצפויות בשאלת מעמד ראייתי של תדפיסי העיריה, על מי הנטל (ושמא יש להבחין בין נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות) ועוד. אמליץ לצדדים להיזקק למו"מ נמרץ לקניית סיכון הדדי, שאם יצלח עשוי שיחסוך לשניהם טורח ניכר.

8. לקדם משפט ליום 11.6.12 שעה 8:30.

9. המזכירות תשלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשע"ב, 15 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ