ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
20399-01-10
28/06/2010
|
בפני השופט:
אהוד רקם
|
- נגד - |
התובע:
אלי רנה אלבז
|
הנתבע:
1. אידל ספיטרו 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1. התובע הגיש תביעת נזקי רכוש כנגד הנתבעים בגין תאונת דרכים שאירעה ב 13/09/09 (להלן - התאונה), וגרמה נזק לרכב מסוג יונדאי (להלן - רכב התובע).
התובע טוען כי בגין התאונה נגרם לו נזק בסך 3,000 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.
נתבע 1 (להלן – הנתבע) נהג בעת התאונה ברכב (להלן – רכב הנתבע) המבוטח על ידי נתבעת 2.
2. הצדדים חלוקים באשר לאחריות לתאונה ולגובה הנזק
3. התובע טוען כי התאונה אירעה שעה שרכב הנתבע יצא בנסיעה לאחור ממפרץ חניה לעבר הכביש בו עמד רכב התובע. לגרסתו, הנתבע נסע לאחור ברכבו ללא מתן זכות קדימה ופגע ברכבו בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע.
בכתב ההגנה טען הנתבע כי רכב התובע הוא זה שיצא מחניה ופגע ברכבו שהיה בעצירה מוחלטת.
4. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, עדויות, עיון בכל המסמכים הרלוונטיים (כולל תמונות רכב התובע לאחר התאונה וחוות דעת השמאי), ובשים לב לתקנות התעבורה הרלוונטיות, שוכנעתי כן דין התביעה להתקבל. נימוקיי:
4.1. האחריות –
גרסת התובע היתה עקבית, בכתב התביעה, בהודעה לחברת הביטוח ובעדותו בפניי, ואף נתמכת בעדות גיגי יעקב אשר לטענתו היה עד לתאונה.
לעומת זאת, בגרסת הנתבע התגלו סתירות מהותיות. בניגוד לנטען בכתב ההגנה, בעדותו בפניי טען הנתבע כי התובע פגע ברכבו בנסיעה לפנים. בנוסף, בהודעת הדחייה של נתבעת 2 לסוכן הביטוח של תובע (צורפה לכתב התביעה) נכתב: "על פי גרסת מבוטחנו הוא פגע ברכב התובע פגיעה קלה שלא גרמה לנזקים הנתבעים". משמע, על האמור במכתב, הנתבעים לא חלקו על אחריותם לקרות התאונה, אלא על גובה הנזק בלבד.
בנוסף, העד מטעם הנתבע, שלמה יוסף, טען בעדותו בפניי כי לא היה עד לתאונה, אלא יצא למקום התרחשותה לאחר שהתאונה כבר אירעה.
נוכח האמור לעיל, שוכנעתי כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע.
4.2. גובה הנזק –
לאחר עיון בחוות דעת השמאי מטעם התובע ובתמונות רכב התובע לאחר התאונה, ובהיעדר ראיות לסתור את תוכן חוות הדעת מטעם הנתבעים, אני מאמץ במלואו את האמור בה.
סך הנזק הישיר על פי חוות דעת השמאי – 2,279 ₪. שכ"ט השמאי – 583 ₪.
בהיעדר הוכחת ראש הנזק של "הוצאות נוספות", אני פוסק לתובע סך של 500 ₪ כהוצאות משפט (כולל תשלום אגרת בית משפט).
סך הנזק הכולל – 3,362 ₪.
5. אשר על כן, אני מחייב את נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3,362 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
6. זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.