אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלבוים נ' גור ואח'

אלבוים נ' גור ואח'

תאריך פרסום : 27/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
11148-04-10
26/05/2010
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
רונן אלבוים
הנתבע:
1. שרון גור
2. אליהו אוחנה
3. יונה גור
4. אריה גור

החלטה

בפני בקשה לביטול עיקולים זמניים שנתתי ביום 12.4.10 במעמד צד אחד.

כבר עתה אציין כי המחזיק מס' 3 עו"ד אפק הודיע כי אין ברשותו כספים המגיעים או שיגיעו למי מן המשיבים, שמעתי מב"כ המבקשים ועיינתי בתגובת חב' מגדל ושמעתי מב"כ המשיב כי חב' הפניקס הודיע כי אין ברשותה כספים.

הצדדים הסכימו ביניהם כי העיקול יבוטל ככל שהוא מתייחס למשכורתה של הנתבעת 3 אצל המחזיקה מס' 1, וכך יקבע.

אשר על כן עניננו של הדיון בביטול עיקול על כספי ביטוח מנהלים של הנתבעת מס' 3 יונה גור אצל המחזיקה מס' 1 מגדל חב' לביטוח בע"מ.

בבואנו לדון במעמד שני הצדדים בצו עיקול שניתן במעמד צד אחד, יש לבחון 3 מרכיבים מצטברים:

1.ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה;

2.ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר להכבדה;

אף אם נקבע כי שני התנאים הראשונים מתקיימים, שוקל ביהמ"ש בנוסף את איזון הנזקים לצדדים, את תום הלב ואת מידתיות העיקולים.

1.אין חולק כי המבקשים כולם התגוררו בדירת המשיב בתקופות הרלוונטיות ולא שילמו דמי שכירות. אין בתצהירי המבקשות הכחשה של איזו מעובדות אלו של כתב התביעה, והמבקשים לא הטילו ספק בזכות התביעה של התובע לקבלת דמי שכירות בגין תקופה בה שהו בדירה, ללא תשלום.

התובע גם הגדיל וגילה את תשובת ב"כ המבקשים למכתב הדרישה שלו, גם ממנה עולה כי המבקשים מודים בעילות התביעה. במכתב הנ"ל באופן מפתיע מוכחשת התקשרותו החוזית של מר אוחנה הנתבע מס' 2 ולא של יתר הנתבעים, באותו מכתב מודים המבקשים כי לא שילמו את הסכומים. ובתצהירי המבקשות בבקשה שבפניי, אין חזרה על כל הטענות שהעלה בא כוחם, למעט הטענה הכללית "שמעולם לא יצרנו כל חוב למשיב" (הסיפא של סעיף 6 לשני התצהירים).

אשר על כן, אני קובעת כי המבקשים לא הציגו כל ספק בזכות התביעה, וכמעט שלא התייחסו אליה בתצהירים. הטענה לבדה לפיה הנתבעים 2 -4 אינם חתומים על הסכם השכירות, אין בה דבר, בהתחשב בהודאת המבקשים בעילות התביעה עצמם מגורים בדירה ואי תשלום.

2.גם לעניין ההכבדה מילאו המצהירות פיהן מים. הן טענו פעם אחר פעם "ברי הוא שאין מצבי הכלכלי דומה ו/או זהה למצבו הכלכלי של המבקש 4 כשם שמצבו הכלכלי של המבקש 4 אינו דומה ו/או זהה למצבו הכלכלי של המבקש 2 וכיוצ"ב. אין המצהירות מכחישות כי מצבם הכלכלי של איזה מן המבקשים הינו בכי רע. לתמיכה בטענות התובע בעניין ישנה העובדה כי שתי משפחות מתגוררות בבית אחד, אינן משלמות דמי שכירות במשך תקופה ארוכה, ואחת מבנות המשפחה הינה נכה. כיום לאחר שהגיעו תשובות המחזיקים ניתן גם לראות כי אכן, אין למבקשים נכסים מהם ניתן להפרע, למעט קופת הגמל של המבקשת 3.

כיום בסיכומיו התייחס ב"כ המבקשים לנכס מקרקעין כלשהו, שנזכר בכתב התביעה ובבקשה לעיקול כמקור ממנו התחייבו המבקשים לפרוע את חובם כאשר יצליחו למכור אותו, ואולם המבקשים או מי מהם לא ציינו נכס זה כנכס שניתן לעקל חלף עיקולים מכבידים אחרים, לא התייחסו כלל לקיומו של אותו נכס, ואין לי אלא לקבל את טענת התובע כי הנתבעים מסרו עובדה זו, אך לא עמדו בהתחייבותם, ועולה חשש כי נכס זה כלל לא קיים לאור התעלמות המצהירות מטענה של התובע שהיתה בפניהם כאשר ערכו את התצהיר.

סכום התביעה גבוה, והוטל עיקול רק על חלקו, שהוא סכום דמי השכירות בלבד בתקופה שאינה שנויה במחלוקת, ובמצטבר ליתר העובדות המצביעות על העדר יכולת כלכלית והעדר נכסי מקרקעין, מצביעה על הכבדה משמעותית בגביית פסק הדין אם ינתן, כאשר העיקול נועד לשמירת מצב קיים ולא יותר מכך.

3.לא מצאתי פגם בתום הלב של מי מן הצדדים. התובע גילה את כל הפרטים הדרושים לצורך הטלת צו העיקול, ובמיוחד מסר את תשובת ב"כ המבקשים להתראה, הכוללת את טענותיהם ביחס לחוב. תמוהה דווקא העדר התייחסותם של המבקשים לטענות ההגנה שלהם, שמקומה היה בבקשה לביטול עיקול, אך כאמור שיקול תום הלב אינו מכריע את הבקשה, באשר שני הצדדים תמי לב.

4.איזון הנזקים בין הצדדים ברור ונוטה לטובת התובע. נראה כי העיקול על כספי ביטוח המנהלים של הנתבעת 3 שעדיין עובדת כטענת בא כוחה אצל המחזיקה, הינו העיקול היחיד שהצליח לתפוס כספים, ואם יאבד, ובהתחשב בהעדר נכסים אחרים של המבקשים, ובעובדה שהם גרים בדירות שכורות, ובהתחשב בגובה החוב, כאשר מן הצד האחר לא שמענו כי המבקשת זקוקה לכספים באופן דחוף, ואלה כספי ביטוח מנהלים הנשמרים לזכותה, אני קובעת כי גם איזון הנזקים מצדיק השארת הצו על כנו.

הנזק למבקשים אינו בלתי הפיך, ואילו ביטול העיקול יעמיד את המשיב מול שוקת שבורה.

5.כאמור לעיל ולאחר שלא נתתי צו עיקול במעמד צד אחד על חשבונות בנקים, והפחתתי את סכום העיקול לכמחצית מסכום התביעה, והנכס עליו הוטל העיקול אינו נכס נזיל והעיקול אינו מכביד, עולה כי מדובר בצו מידתי וסביר.

מכל האמור לעיל, עולה כי בקשת העיקול עומדת בכל תנאי התקנות והפסיקה, והמבקשים לא הצליחו לטעת ספק בזכות המשיב להשארת העיקול על כנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ