אלאלוף נ' ברנס ואח'

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע, ראובן ברנס וכנגד הנתבעת 2 – המבטחת של הנתבע.

2. בכתב התביעה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 6,445 ₪.

(להלן: סכום התביעה).

3. ביום 21.1.10 אירעה תאונה בה היה מעורב רכב פרטי מסוג דייהטסו מס' רישוי 49-121-67 (להלן: רכב התובעת), נהוג ע"י התובעת.

4. מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מסוג מאזדה 3 מס' רישוי 40-823-61 (להלן: רכב הנתבעים), נהוג ע"י הנתבע 1.

5. בדיון מיום 27.6.12 הופיעה התובעת וטענה כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידי התובעת, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבע, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טען הנתבע כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובעת.

6. התובעת בעדותה הראשית סיפרה כי ביום התאונה הכביש היה גשום ורטוב והיה כבר חשוך. התאונה התרחשה בדרך נמיר לכיוון תל אביב, לפני צומת הפניה ימינה לאזורי חן. התובעת מספרת כי האטה לפני הצומת והרגישה חבטה מאחור. התובעת מספרת כי יצאה לראות שהכל בסדר, וראתה רכב מזדה חולף על פני שני נתיבים ימינה לאזורי חן ונעלם, התובעת הספיקה לרשום את מספר הרכב. מייד לאחר הצומת, עצרה התובעת בתחנת אוטובוס, ניגשה אליה ניידת משטרה, והיא העביר לידי השוטרים את מספר הרכב שברח.

7. הנתבע בעדותו הראשית סיפר כי לא נכח באזור התאונה כלל. בימי חמישי, כמו ביום התאונה, נוהג הנתבע לאכול במסעדה אצל בנו בנתניה, ולאחר מכן הולך לביתו. הנתבע מציין כי הינו אלמן והוא צריך להגיע לביתו על מנת לארגן את השבת עם ילדיו. כמו כן, הנתבע מציין כי אין נהג אחר ברכבו מלבדו. ברכב הנתבע לא קיים נזק.

8. במחלוקת שבין הצדדים, לא השתכנעתי ע"י התובעת. נהפוך הוא, הנתבע הצליח להטיל ספק העולה כדי 51% בנכונות הגרסה של התובעת. גרסתו של הנתבע אמינה בעיני, וסביר מקור הטעות הוא ברישום שגוי של מספר הרכב לאחר התאונה.

9. לפיכך, דין התביעה להדחות וכך אני מורה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, יגו' אב תשע"ב, 1 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.