אלאור-ארד נ' טלסניק ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים.

בין הצדדים נחתם הסכם שכירות. בהתאם לתנאי ההסכם השכירות הייתה אמורה בתאריך 20.8.10.

לבקשת התובעת, לאחר שזו מכרה את הדירה, הוקדם מועד הפינוי ליום 30.6.10 כאשר התובעת הסכימה לוותר על שכר הדירה לחודש יוני 10' עקב הקדמה זו.

לטענת התובעת, ביום הפינוי התברר לה כי הנתבעים השאירו בדירה זוהמה, פריטים ישנים ועל כן נאלצה לשכור חברת הובלות אשר תפנה את חפצי הנתבעים מן הדירה. התובעת עותרת לחיוב הנתבעים לתשלום הסך של 600 ₪ בגין ההובלה, פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי מוסכם בסך 1,000 ₪ בגין איחור בפינוי הדירה.

לטענת הנתבעים הם פינוי את כל חפציהם מהדירה והחפצים שנותרו בדירה הינם חפצים השייכים לתובעת.

הנתבעים טוענים כי התמונות שצורפו לכתב התביעה נושאות תאריך 1.1.00 ועל כן לא יכול להיות שהן מתעדות את מסירת הדירה על ידה.

לעניין זה האמנתי לתובעת, התמונות ארכן צולמו על ידה לאחר מסירת הדירה ולטעמי אין להתייחס לתאריך המופיע על גבי התמונות.

האמנתי לעדות התובעת כי הנתבעים הותירו אחריהם 2 ספות ושולחן מחשב וחפצים אלו אינם שייכים לתובעת בהתאם להוראות חוזה השכירות שצורף.

לא השתכנעתי כי מדובר בחפצים של התובעת כטענת הנתבעים.

בנסיבות אלו אני מקבלת את התביעה לעניין הנזקים הישירים קרי 600 ₪ בגין הובלה , כמו כן אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 500 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪.

איני מקבלת את טענת התובעת לעניין הפיצוי המוסכם משנמסרו המפתחות לידיה בתאריך שנקבע לפיצוי ומשלא הובאה ראייה לפניי כי איחרה במסירת הדירה כלפיי הקונים של הדירה.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,400 ₪ .

הסכום ישולם בתוך 30 יום וממועד זה ואילך הוא יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום ל' אדר א תשע"א, 06/03/2011 במעמד הנוכחים.

חנה קיציס, שופטת

הוקלד על ידי: אור ארליך