פסק דין
תובענה שטרית בגין צ'ק ע"ס 10,000 ₪, שהתובעת הגישה לביצוע נגד הנתבע (להלן: "הצ'ק").
עפ"י תצהירי עדות ראשית של עדי התובעת, מנהלה וכן הסוכן מטעמה מר סאמר, נקשר הסכם בין התובעת לבין הנתבע, עפי"ו התובעת החלה למכור לנתבע סחורה מסוג כרטיסי חיוג וכן פריטים נוספים. תחילה ההסכם דיבר על תשלום מזומן כנגד כל סחורה נרכשת, בהמשך הוסכם בין הצדדים כי הנתבע ימסור לתובעת צ'ק ע"ס 10,000 ₪ וכי בתמורה הנתבע ירכוש סחורה, כאשר הצ'ק ישמש לביטחון לשם פירעון מחיר הסחורה שתירכש.
נטען בתצהירי העדות הראשית של התובעת כי יתרת חובו של הנתבע הינה בהיקף של כ- 15,000 ₪, כך שהיא הגישה את הצ'ק לביצוע נגד הנתבע.
בתצהירי העדות הראשית של התובעת לא צורפו כרטיסי חשבונות, שיראו את מהלך העסקים בין הצדדים ואף צורפה חשבונית מס מיום 19/12/06, עפי"ה נמכרה לנתבע סחורה במחיר של 14,952 ₪.
במהלך החקירה הנגדית של עדי התובעת השתנתה התמונה, הייתי אומר מהקצה לקצה.
גם מנהל התובעת וגם הסוכן שלה – מר סאמר – אישרו כי עד ליום 18/12/06 הנתבע לא היה חייב מאומה בגין סחורה שהוא רכש.
יחד עם זאת הם ציינו כי ביום 18/12/06 היה מפגש בין הנתבע לבין סוכן התובעת, אשר במהלכו איים הנתבע על סוכן התובעת, גם באמצעות סכין יפנית, ונטל, שלא כדין, קופסא שהכילה כרטיסי חיוג.
הדברים אף משתקפים, ביתר חליפות, בהודעת הסוכן סאמר, שנמסרה במשטרה למחרת ביום 19/12/07.
אליבא גירסתו של הסוכן סאמר, שווי הסחורה אשר היתה בקופסא שנלקחה על ידי הנתבע באיומים הוא כמופיע בחשבונית המס שצורפה לתצהירו.
גירסתו של הנתבע הינה אחרת. הוא מסר כי אכן רכש סחורה מהתובעת, אך תמיד הקפיד לשלם את מחיר כל הסחורה במזומן לידי התובעת.
הנתבע אישר כי מסר צ'ק לתובעת, שישמש כביטחון בגין כל סחורה שלא ישולם מחירה. אליבא גירסתו מסירת הצ'ק כנ"ל היתה זמן קצר לפני האירוע מיום 18/12/06.
הנתבע אישר כי ביום 18/12/06 נפגש עם סוכן התובעת, שהגיע אליו ובאותו מעמד הוא נטל סחורה בשווי של 3,000 ₪ ושילם את תמורתה במזומן באותו מעמד.
למען השלם התמונה אציין כי בגין האירוע מיום 18/12/06 הוגשה תלונה במשטרה, למחרת, ובהמשך ביום 20/12/06 הוגשה הודעה משותפת למשטרה, החתומה על ידי שני הצדדים, אשר בה צויין כי הצדדים: "הגענו אנחנו הצדדים הנ"ל להסכם סולחה בעקבות הסכסוך הכספי נושא התלונות מיום 19/12/06...".
הינה כי כן המחלוקת בין הצדדים מתמקדת אך ורק באירוע מיום 18/12/06, היינו באם אכן הסחורה ננטלה על ידי הנתבע תוך כדי השמעת איומים, מבלי לשלם את מחירה וכן מהו שוויה ?
גירסת הסוכן כי שווי הסחורה הוא כאמור כ- 14,000 ₪ וכי הנתבע לא שילם כל סכום על חשבון המחיר.
גירסת הנתבע היא כי נטל את הסחורה כדין וכי שילם את תמורתה בסך של 3,000 ₪.
אוסיף כי בהודעת הסוכן במשטרה הוא ציין כי מחיר הסחורה שנלקחה על ידי הנתבע הוא 18,000 ₪.
כן הנתבע, בהודעתו במשטרה, מסר כי מחיר הסחורה שנלקחה על ידו הוא בסך של 5,000 ₪.
הינה כי כן קיים אי דיוק, בלשון המעטה, בגירסת שני הצדדים, כפי שנמסרה במשטרה לבין עדויותיהם, כפי שנמסרו בביהמ"ש.