אי. טי. סי. דן אחזקות הנדסה בע"מ נ' כרמלי ואח'

החלטה

זוהי בקשת התובעת להעביר את הדיון כנגד משיב 1 לבית הדין האזורי לעבודה ולקבוע, כי התביעה כנגד משיבים 2 ו-3 תתנהל בבית משפט זה, מבלי שיעוכבו ההליכים בה עד להכרעה בשאלה האם המשיב 1 היה עובד שלה או לא. בקשה זו הוגשה לאור החלטתי מיום 7/7/11 שההליכים יעוכבו עד להכרעת השאלה אם המשיב הוא עובד של המבקשת וזאת למרות, שלטענתה, שהמשיב כלל לא עתר לכך.

טוענת המבקשת, כי מכיוון שהמשיבים 2-3 לא טוענים ליחסי עובד מעביד עימה ומכיוון שהקביעה אם משיב 1 היה עובד שלה אינה רלוונטית לבירור עניינם, הרי שיש להמשיך את ההליכים נגדם ולפצל את הדיון בין משיבים 2-3 לבין המשיב 1.

משיב 1 טוען, כי יש לדחות את הבקשה שמהווה ערעור על החלטתי מיום 7/7/11 ו/או בקשה לבטל את החלטתי זו. עוד לטענתו, אין לפצל את הדיון בין שתי ערכאות, כאשר בכל מקרה יש צורך לשמוע את כל העדים בעניינם של כל המשיבים וכל עוד לא נפסק על ידי בית הדין לעבודה שקיימים יחסי עובד-מעביד, אין להמשיך בהליכים.

טוען משיב 2, כי יש לדחות את הבקשה וכי בהחלטתי מיום 7/7/11 לא קבעתי שהתביעה אינה בסמכות עניינית של בית משפט זה ואף לא קבעתי שהינה בסמכות ייחודית של בית הדין לעבודה, אלא בהחלטתי עוכבו ההליכים בתיק זה עד לבירור ההליכים בבית הדין לעבודה ומשכך, אין בית משפט זה מוסמך להעביר את הדיון לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

עוד טוען משיב 2, כי הבקשה דנן באה במקום בר"ע על החלטת בית משפט זה אשר עיכבה את ההליכים בתיק והמבקשת עצמה טענה בתגובה שהוגשה על ידה ביום 30/6/11 כי אין לבית הדין לעבודה כל סמכות ועתה היא טוענת ההפך.

על כל אלה מוסיף משיב 2, כי אין מקום ששתי ערכאות שונות ידונו באותו ענין ביחס לאותה מסכת עובדתית ואותן שאלות משפטיות. גם אם יוחלט שהתובענה בעניינו של משיב 1 תתנהל בבית הדין לעבודה, כך משיב 2, יש להותיר את עיכוב ההליכים על כנו כדי למנוע דיון מקביל בשתי ערכאות.

משיבה 3 בתגובתה הצטרפה לכל המפורט בתגובת משיבים 1-2 ולהתנגדותם הנחרצת לבקשה.

לכל אלה משיבה המבקשת, כי התביעה דנן הוגשה טרם שמשיב 1 הגיש את תביעתו בבית הדין לעבודה והיא כופרת בהיותו עובד שלה ובהתקיים יחסי עובד-מעביד ביניהם, ומשהוגשה התביעה לבית הדין לעבודה, הוקנתה לו סמכות ייחודית לדון גם בתביעת המבקשת נגד משיב 1. ככל שכך, אין מנוס מפיצול התביעה בעניינו של משיב 1 לבין התביעה בעניינם של משיבים 2-3.

מכיוון שלטענת המבקשת אין ספק, כי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית בעניינו של משיב 1 אשר משתרעת על כל המחלוקות ביניהם, אין מנוס מהעברת דיון בעניינו לבית הדין לעבודה. משכך, אין ממש בטענה כי בשתי ערכאות יידונו אותן שאלות כיוון שאין בהכרעה בענין המבקשת והמשיב 1 כדי להשפיע על שאלות שבמחלוקת בינה לבין משיבים 2-3, אשר לא יהיו כבולים במעשה בית דין כיוון שעניינם והם לא נשמעו בבית הדין לעבודה.

על כל אלה טוענת המבקשת, כי המשיבים כלל לא עתרו לעיכוב הליכים.

לא שוכנעתי והמבקשת לא העלתה כל נימוק המצדיק בשלב זה לפצל את הדיון בעניינו של משיב 1 לעניינם של משיבים 2-3, כאשר התביעה הוגשה נגד שלושתם באותן עילות ובאותן עובדות משפטיות וכל עוד לא הוחלט כי עניינו של משיב 1 יתברר בבית דין לעבודה, אין מקום לשנות את החלטתי מיום 7/7/11.

אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"א, 05 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.