פ
בית משפט השלום בתל אביב-יפו
|
2365-03
13/08/2006
|
בפני השופט:
לנדמן מוקי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד רן שטרן
|
הנתבע:
בן נחום יונתן עו"ד ברקי
|
החלטה |
-
השאלה בפני היא האם יש מקום לאסור שמיעתו של עד, המופיע ברשימת עדי התביעה, בטענה כי עדותו אינה קבילה, לאור הנסיבות שאפפו את מסירת גרסתו מחוץ לכותלי בית המשפט, היינו:
גרסתו של העד ניתנה אך ורק בתצהיר, שנערך על ידי עורך דין המייצג צד מעוניין, היא המתלוננת;
התצהיר הוא הטעם הבלבדי להיותו של העד ברשימת העדים שבכתב האישום;
לא נעשתה כל פעולת חקירה מצד המשטרה או הרשות התובעת;
התביעה הייתה מודעת להליך מראשיתו ובאופן מודע לא פעלה לביצוע חקירת משטרה, או בדיקה אחרת מכל מין וסוג שהוא.
- לקראת תום פרשת התביעה, התגלעה מחלוקת בין הצדדים, האם יש לזמן את עד תביעה מספר 10 ברשימת העדים שבכתב האישום, משה לנצ'נר, כעד תביעה (להלן: "מר לנצ'נר").
מר לנצ'נר אמור להעיד לגבי האישום החמישי שבכתב האישום, המייחס לנאשם עבירה של הסגת גבול.
וזו לשון האישום החמישי שבכתב האישום:
"מספר חודשים לאחר חודש מאי 1998, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, סירבה המתלוננת להותיר (צ"ל "להתיר" - מ.ל) לנאשם להיכנס לביתה ברחוב פרץ חיות 2 בת"א, והנאשם נכנס דרך חלון הדירה (הממוקמת בקומה רביעית) לאחר ששלשל עצמו באמצעות חבל מגג הבניין לחלון".
גרסתו של מר לנצ'נר נמסרה בתצהיר מיום 8.5.02, שזו לשון סעיפיו הרלבנטיים:
"(1) התגוררתי והנני מתגורר ברחוב פרץ חיות קומה 5 תל אביב והכרתי את גב' דורין מרגלית (המתלוננת, תוספת שלי - מ.ל) שהתגוררה בפרץ חיות 2 תל אביב.
(2) לפני כשלוש שנים לערך (מועד מדויק לא זכור לי) עמדנו במרפסת ביתי אחי זאב ואנוכי ולתדהמתנו הרבה ראינו לפתע את מר יהונתן נחום שאותו אנוכי מכיר, עובר לאירוע נשוא תצהיר זה, משתלשל מהגג באמצעות חבל, מגיע לקומת דירתה של דורין, חובט בחוזקה בתריס, שובר אותו וכך פולש לדירתה.
(3) אבקש לציין כי לא אחת בהיותי בביתי שמעתי את דורין בוכה וצורחת על מר יהונתן כי יעזוב את הבית ואותה".
מבוא
- סעיף 1 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971, קובע כלהלן:
"(א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת
לעניין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי שקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה
אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה