אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אי העברת כספים לקופת פנסיה אף שנוכו מהעובד

אי העברת כספים לקופת פנסיה אף שנוכו מהעובד

תאריך פרסום : 23/02/2020 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
65130-06-19
16/01/2020
בפני כבוד השופט:
סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד מאשה שניאור
הנאשמת:
חנה רבקה דיין
גזר דין

 

1.כאמור בדיון היום, הנאשמת הודתה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום ולפיהן בהיותה מנהלת ובעלים של עסק המכונה "דפוס שדרות דרום" העסיקה את העובדת מ.ה. בין התאריכים 4/15 ועד 12/15 כגרפיקאית. בחודש 12/15 סיימה העובדת את העסקתה ולא קיבלה את שכרה עבור חודש זה,במשך כל תקופת עבודתה של העובדת ניכתה הנאשמת כספים משכרה לטובת קרן פנסיה המופעלת על ידי חב' ביטוח כלל. הנאשמת לא שילמה לעובדת את שכרה עבור חודש 12/15 ולא העבירה את הכספים שנוכו משכרה של העובדת לקרן פנסיה עבור חב' ביטוח כלל.

 

2.הנאשמת הודתה בעובדות וטענה שלא שילמה את משכורת חודש 12/15 מאחר שנקלעה למצוקה כלכלית ולכן גם לא העבירה את כספי הניכויים לחברת הביטוח. עם זאת הנאשמת הציגה את ההסכמה אליה הגיעה עם העובדת במסגרת תביעת העובדת בבית הדין לעבודה בתיק ד"מ 11423-07-16 מיום 6.11.16 על פי ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין שילמה הנאשמת לעובדת סך של 17,200 ₪ עבור פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, משכורת חודש דצמבר והלנת השכר. הנאשמת טענה שיש לבטל את כתב האישום משום עינוי הדין ושיהוי הזמן כאשר העבירה נעברה בשנת 2016 וכתב האישום הוגש רק בחודש יוני 2019 וכן טענה שהמאשימה ביקשה להגיע עמה להסדר מותנה אך חזרה בה לאחר מכן. הנאשמת הוסיפה שלא היה לה ניסיון עסקי, היא פתחה את העסק לאחר פרישתה מהוראה בגין 55, העובדת הייתה עובדת יחידה שעבדה אצלה, היא חד הורית, מצבה הרפואי והכלכלי קשה מאוד, היא צירפה אישורים רפואיים על שני שברים בקרסול שעברה באותה שנה, כתוצאה מהם היא הייתה מגובסת והייתה מרוחקת לביתה. הנאשמת צירפה אסמכתאות לגבי מצבה הכלכלי ובכלל זה שהיא נמצאת במצב של איחוד תיקים בהוצל"פ, היא מוגבלת בבנק, אין לה אישור להשתמש בכרטיס אשראי ובהמחאות.

 

3.ב"כ המאשימה אישרה שהיה ניסיון להגיע עם הנאשמת להסדר מותנה אך לצערה על פי הנחיית הממונה אי אפשר היה להגיע להסדר מותנה, מה גם שבהסדר המותנה הוצע לנאשמת לשלם קנס בשיעור של 29,200 ₪ אך הנאשמת אמרה שהיא לא יכולה לעמוד בסכום כל כך גבוה.

 

4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בנסיבות תיק זה ניתן להסתפק בחיוב הנאשמת להתחייב להימנע מביצוע העבירה תוך הימנעות מהרשעתה, בהתאם לסעיף 72(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

 

5.אכן, הכלל כי אדם שנמצא כי ביצע עבירה פלילית – יורשע. החריג לכלל הוא הימנעות מהרשעה, המקרה שבפנינו נכנס בגדרי החריג.

בחינת "העושה" ו"המעשה" במקרה שבפנינו מלמדים על חריגותו של המקרה.

בחינת "העושה" מלמדת כי מדובר בנאשמת נורמטיבית ביותר שפרשה מהוראה בגיל 55, כיום היא בת 62, הנאשמת פתחה עסק קטן בעיר שדרות בו העסיקה עובדת אחת, אותה עובדת בגינה הוגש כתב האישום. הנאשמת פתחה את העסק כדי לפרנס את עצמה אך לא הצליחה בשל נסיבותיה האישיות ובכלל זה מצב רפואי שלה ופטירת אמה ז"ל והצורך לטפל בה לפני פטירתה.

 

בחינת "המעשה" אף היא מלמדת על כך שמדובר באירוע חריג. מבלי להקל ראש בחומרתו, הנאשמת הסבירה שלא היה לה אמצעים לשלם את שכרה האחרון של העובדת וניסתה לשלם לה לאחר מכן אך העובדת נמנעה מלדבר כמה עד להגשת התביעה בבית הדין לעבודה שם כאמור הנאשמת שילמה לעובדת סך של 17,200 ₪. בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין.

 

6.אף מבחינת השלכת ההרשעה על הנאשמת עולה כי הרשעה תגרום לנאשמת נזק בלתי מידתי העולה על האינטרס הציבורי שבהרשעתה, בשים לב לחומרת העבירה בה הורשעה. אני סבור שהרשעה בנסיבות החריגות שבפנינו תהיה לא מידתית ואף החלטתי שלא לבקש תסקיר מבחן בעניינה של הנאשמת. אין הכרח בחוק לקבל תסקיר מבחן, השתכנעתי מהמסמכים שצירפה הנאשמת ומהנתונים בתיק כי עניינה עומד במרבית המבחנים ששרות המבחן היה בודק במסגרת תסקירו כאמור בהלכת "כתב" (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פד"י נב (3) 337). בהלכת כתב פירט המשנה לנשיא השופט שלמה לוין את רשימת השיקולים שאמורים להנחות את שירות המבחן עת נדרש להמליץ בשאלת ההרשעה:

"א.האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?

ב.מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?

ג.מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ