איתן חייא נ' שירות בתי הסוהר ואח'

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ק' רג'יניאנו) בעת"א 30237-09-17 שניתן ביום 26.11.2017 ובגדרו נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטתו של שירות בתי הסוהר, הוא המשיב 1 (להלן: שב"ס), שלא לאפשר למבקש ביקורים פתוחים והתייחדות עם בת זוגו.

רקע

2. המבקש הוא אסיר המרצה עונש של 20 שנות מאסר החל מיום 17.3.2014 בגין הרשעתו בעבירות שונות ובהן עבירות הלבנת הון, קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, תקיפה, היזק בחומר נפיץ תוך סיכון חיי אדם, חבלה בכוונה מחמירה, פריצה, גניבה ועבירות על פקודת מס הכנסה. זהו מאסרו השלישי של המבקש והוא מסווג לקטגוריה א' ומוחזק בהפרדת יחיד החל מיום 24.4.2014.

3. ביום 12.9.2017 עתר המבקש לבית המשפט המחוזי לאחר שבקשתו לאפשר לבת זוגו לבקרו בביקור פתוח, ללא חציצה מזכוכית או רשת, נדחתה על-ידי שב"ס. בהמשך תוקנה העתירה והמבקש הוסיף לה בקשה להתייחדות עם בת זוגו. בעתירתו טען המבקש כי מצבו הנפשי מידרדר בשל החזקתו בהפרדה, וכי החלטת שב"ס למנוע ממנו ביקורים פתוחים של בת זוגו והתייחדות עמה היא בלתי סבירה ומפלה.

4. בתגובה לעתירה טען שב"ס כי עמדת גורמי המודיעין היא כי יש להצר את צעדיו של המבקש בשל סכנה לשלומו ולשלומם של אחרים מפניו. משכך ולנוכח המידע המודיעיני שהוגש לעיונו של בית המשפט המחוזי נטען כי יש לדחות את העתירה.

5. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להתערב בהחלטת שב"ס בהיותה החלטה סבירה ואחראית. צוין כי מאז שניתנה החלטה קודמת, שדחתה את בקשת המבקש להתייחדות עם בת זוגו, התקבל מידע שלילי נוסף בעניינו המעיד על כך שהמבקש ממשיך בפעילות פלילית בין כותלי הכלא. נקבע כי מידע זה, המצטרף למידע מודיעיני קודם לפיו המבקש ממשיך בקשריו עם עבריינים ובסכסוכים עמם בתקופת מאסרו ומתנהל באופן שלילי בכלא חרף החזקתו בהפרדה, תומך אף הוא בהחלטת שב"ס. עוד נקבע כי החשש הממשי העולה ממכלול המידע מחייב את העדפת טובת הציבור על פני האינטרס האישי של המבקש. אשר לחוות הדעת הרפואית הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו של המבקש, נקבע כי שב"ס יעקוב אחר מצבו הרפואי ובמידת הצורך יוענק לו הטיפול המתאים.

           על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה דנן המופנית כלפי שב"ס והמדינה, היא המשיבה 2.

הבקשה דנן

6. בבקשתו טוען המבקש כי נוכח החזקתו בתנאי הפרדה קשים ומגבילים לאורך זמן, יש לשקול את בקשותיו לקשר עם קרוביו בכובד ראש ותוך הבנה כי קשר כזה אינו בגדר "פריווילגיות" שניתנות לאסיר, אלא עניין הכרחי בנסיבות תנאי כליאתו. לטענתו המדובר בשאלה עקרונית המצדיקה היענות לבקשה. המבקש מוסיף כי הוא זוכה לביקור פתוח באופן קבוע של בנו, נכדתו ואמו, ומשכך יש לאפשר אף לבת זוגו לבקרו בביקורים פתוחים. לטענת המבקש אף אם המידע המודיעיני בעניינו מעיד על מסוכנות, ניתן לאיינה על-ידי פיקוח של סוהרי שב"ס בעת הביקור, וכן על-ידי הקלטת הביקור וצילומו. המבקש שב על טענותיו בדבר מצבו הנפשי המידרדר בשל תנאי כליאתו.