אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אישור בקשה לחייב התובעים בהפקדת ערובה

אישור בקשה לחייב התובעים בהפקדת ערובה

תאריך פרסום : 28/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
38653-12-12
27/04/2014
בפני השופט:
שאול שוחט

- נגד -
התובע:
מרז'ן דידיה ו-15 אח'
עו"ד דהאן אילן
עו"ד גרשון שבתאי
הנתבע:
1. ראובן פלד-עבודות בנין בע"מ
2. עמי ארמו אסור

עו"ד לירן שגב
החלטה

1.      בקשה לחיוב תובעים (להלן: " המשיבים") בהפקדת ערובה על מנת להבטיח את תשלום הוצאות הגנתם של הנתבעים (להלן: " המבקשים") בפני התובענה שהגישו המשיבים בתיק שבכותרת ולהתנות את המשך ניהולם של ההליכים בתיק זה בהפקדת ערובה כאמור.

המבקשים תומכים את בקשתם בשני דברי חקיקה: תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1948 (להלן: " תקסד"א"), וסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: " חוק החברות").

2.      ברקע הדברים - תובענה כספית על סך 3,325,725 ש"ח אותה הגישו המשיבים, חברה קבלנית בעירבון מוגבל ואדם פרטי, נגד המבקשים, בעלי דירות בבניין ברח' טרומפלדור 2 ת"א, בגין הפרה נטענת של הסכם לשיפוץ הבניין שנחתם בין הצדדים בתאריך ה- 09.07.09.

טענות המבקשים

3.      על בית המשפט להורות למשיבים להפקיד בקופת בית המשפט ערובה כספית מאחר שקיים חשש, כי המשיבים לא יוכלו לשאת בהוצאות המשפט, באם יושתו עליהם. התובעת 1 (להלן: " משיבה 1") הינה חברה בע"מ, מצבה הפיננסי לא ברור, ספק רב אם היא פעילה וחשבונותיה הוגבלו בהגבלה בנסיבות מיוחדות ע"י בנק ישראל. בנוסף, המשיבה 1  חבה חובות כבדים לרשויות המס  והוטלו על נכסיה עיקולים רבים בגין חובות אלו ואחרים. זאת ועוד, בעליה היחידים של המשיבה 1  חייב אף הוא כספים רבים. לטענתו, הוא הוגבל ע"י בנק ישראל ולאחרונה אף הוגדר ע"י לשכת ההוצאה לפועל כ" בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו". התובע 2 (להלן: " משיב 2") היה קבלן משנה או נציג מטעם מטעם משיבה 1 בביצוע עבודות השיפוץ. הוא לא היה צד להסכם השיפוץ שנחתם עם המבקשים, ועל כן גם אם יוכיח את כל האמור בתובענה (המוכחשת), לא תקום לו כל עילה ו/או לא יהיה זכאי לסעד כלשהו.  בנוסף, המשיב 2 הוא בבחינת בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, שכן מחד הוא מתגורר בבניין יוקרתי בדמי שכירות חודשיים גבוהים ומאידך טוען לתיקים פתוחים בהוצאה לפועל כנגדו בסכום של למעלה מ-100,000 ש"ח . עוד מדגישים המבקשים את העובדה, כי המשיבים לא עמדו בתשלום ההוצאות שנפסקו נגדם במסגרת ההליך דנן (בסך של 2,500 ש"ח לפי החלטה מיום 24.1.13), ובכך, למעשה, יצרו דפוס התנהגות חמקני, ומוסיפים, למען הזהירות, טענות בדבר סיכויי התביעה (אשר לטענתם הינם נמוכים מאוד עד קלושים).

טענות המשיבים

4.      המשיבים סבורים, כי דין הבקשה להידחות. לטענתם, בחשבון קופת השיפוץ מצויים כספים רבים, שטרם שולמו להם, בניגוד להסכם, מהם יכולים המבקשים להיפרע במידת הצורך. המשיבים מעריכים את סיכויי התביעה כגבוהים  שכן נסמכת היא על טענות בדבר הפרת ההסכם ע"י המבקשים. המשיבים לא סותרים את הטענה בדבר מצבם הכלכלי הקשה אך סומכים ידיהם על החלטת הש' אביגיל כהן, מיום 10.7.13, לדחות את בקשתם לפטור מאגרה " בהיעדר תשתית ראייתית מספקת בדבר היעדר יכולתם הכלכלית". המשיבים מפנים לעובדה, כי המשיב 2 אינו חברה, אלא אדם בשר-ודם וטוענים כי המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש מהם, בהתאם לתקנה 519(א) להוכיח, כי יש לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות, עניין בו בית המשפט צריך לנהוג במתינות, בסבירות ובשיקול דעת.

דיון והכרעה

כללי

5.      לאחר שעיינתי בבקשה,  בתגובת המשיבים לה ובתשובה לתגובה מטעם המבקשים, מצאתי כי הבקשה מוצדקת ודינה להתקבל.

6.      המבקשים תומכים את בקשתם בשני דברי חקיקה: תקנה 519 לתקסד"א, וסעיף 353(א) לחוק החברות.

תקנה 519 לתקסד"א קובעת, כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".  סעיף 353(א) לחוק החברות קובע, כי: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

שני דברי החקיקה אינם שקולים זה לזה. תקנה 519 לתקסד"א, העוסקת בכל תובע בהליך אזרחי, מאפשרת אמנם לבית המשפט שיקול דעת רחב, אך " במסגרת השיקולים המנחים להפעלת שיקול-דעתו של בית-המשפט בהטלת ערובת הוצאות, פועל בראש ובראשונה השיקול, כי אמצעי זה יופעל לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד" (רע"א 2808/00 סופרסל בע"מ נ' אורי יניב , פ"ד נד(2) 845 (2000)). מנגד, בסעיף 353(א) לחוק החברות, העוסק בחברה בע"מ, " קיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות הענין טעמים לסתור" (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , פ"ד מד(1) 647 (1990); רע"א 3274/92 מיכאל סרוסי נ' י.ע.ף. קידום מכירות בע"מ , פ"ד מז(2), 192 (1993)). הכלל הוא, אפוא, שיש לחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, ואילו מתן פטור מהפקדת ערובה כאמור, ייעשה במקרים חריגים בלבד (בש"א (ת"א-יפו) 14284/06 רז-גל חברה לבנין בע"מ נ' יעקב (ג'ק) קאופן בע"מ , ניתן ביום 31.8.06).

היחס השונה בין שיקול הדעת לחייב בערובה כשעסקינן בתובע בשר-ודם, לעומת החזקה הקיימת כי יש לחייבה בערובה, משעסקינן בחברה, הוסבר ברע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, 13.7.08 : "הרציונל לחזקה זו הינו מניעתה של הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להימנע מלשאת בתשלום ההוצאות שנגרמו לנתבעים. חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א ל חוק החברות. על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין.... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. (שם, בעמ' 5).

את ההלכות בסוגייה ואת שלבי הבדיקה הנדרשים לצורך חיוב חברה במתן ערובה, הייטיב לסכם כב' השופט מלצר ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ,  11.2.09 :

"...על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו:פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר:

(א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא חריג...

זאת ועוד - ...שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה...

עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ