אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אירנה קגנובסקי נ' בנק הפועלים,סניף 668

אירנה קגנובסקי נ' בנק הפועלים,סניף 668

תאריך פרסום : 21/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
1082-09
13/09/2010
בפני השופט:
מיכל וולפסון

- נגד -
התובע:
אירנה קגנובסקי ע"י ב"כ עו"ד יואל נעים
הנתבע:
1. בנק הפועלים
2. סניף 668

פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על סך של 62,000 ₪ אשר הוגשה ביום 8.1.09 כנגד הנתבע לפיצוי על הוצאות שהתובעת נאלצה להוציא ועל עוגמת נפש בנסיבות שהנתבע ביצע עיקול והוצאה בביתה באמצעות קבלן הוצאה לפועל למרות שאיננה חייבת דבר לנתבע. מתוך סכום התביעה 50,000 ₪ הן עבור עוגמת נפש ו – 12,000 ₪ הן עבור הוצאות. לגבי עוגמת הנפש מוסיפה התובעת גם את העובדה שהאירוע קרה לנגד עיני שכניה.

העיקול וההוצאה בוצעו לגבי חובות של בנה החייל אשר לטענתה איננו מתגורר יחד עימה. על פי כתב התביעה ביום 15.4.08 ביצע הבנק פעולה של עיקול ברישום בבית התובעת. ביום 27.4.08 התובעת הגישה תביעה לפסק-הדין הצהרתי אשר נקבעה לדיון ביום 22.9.08. ביום 5.8.08 נעשתה הוצאה של המיטלטלין ע"י קבלן של הוצאה לפועל בנוכחות התובעת ובנה בן ה – 11. ביום 22.9.08 ניתן פסק-דין הצהרתי לבקשתה.

2.הנתבע טוען כי ביום 5.2.08 הוא הגיש כנגד הבן ורדינאנן סרגיי (להלן: "החייב") תובענה על סכום קצוב בתיק הוצאה לפועל 14-01894-08-1 בלשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע בגין יתרת חוב שלא נפרעה בחשבון שהוא ניהל אצלו. כתב התביעה והאזהרה נמסרו לתובעת בכתובת שמסר החייב בעת פתיחת החשבון ובמהלך ניהול החשבון, היא כתובת התובעת. מאחר והחייב לא שילם את החוב ולא הגיש התנגדות לפי סעיף 81 א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967, ננקטו הליכי הוצאה לפועל שונים לגביית החוב לרבות עיקול והוצאה של מיטלטלין על פי דין או באישור המוציא לפועל. התובעת איננה חולקת כי כתב התביעה הומצא לביתה. הנתבע מתקן את הנתון בכתב התביעה שההמצאה הייתה ב – 20.2.08 מבנק הפועלים סעיף 631. לא במרץ 2008 ולא מסניף 668.

3.גרסת התובעת היא כי למראה התביעה היא פנתה לייעוץ משפטי ונאמר לה שאם יינתן פסק-דין כנגד הבן לאור העובדה שכתובתו בביתה יש חשש שהבנק יפעל גם כנגד רכושה ויעקל גם את חפציה. על פי גרסתה לאחר קבלת ייעוץ משפטי זה היא פנתה לב"כ הבנק ומסרה שהחוב אינו שלה אבל החפצים בבית הם רק שלה ונענתה ע"י אחת הפקידות במשרד. התשובה של הפקידה הייתה שאם זו הבעיה היא מוכנה לפרוס את התשלומים לסך של 1,000 ₪. גרסה זו מוכחשת ע"י הנתבע. התובעת פנתה לעורך-דין יואל נעים, בא כוחה, והוא שלח מכתב ביום 5.3.08 לב"כ הבנק עו"ד דורון עמיר. במכתב של עו"ד נעים שצורף כנספח ב' לכתב התביעה מצוין כי החוב הוא של הבן שנמצא בשירות חובה וכי המיטלטלין בבית הם של התובעת. תשובת ב"כ הבנק, נספח ג' לכתב התביעה, הייתה: "2. באם מרשתך מעוניינת למנוע את הליכי עיקול מיטלטלין בביתה הרי שהיא נדרשת להציג למרשי את רשימת המיטלטלין שבביתה וכן אסמכתאות לעניין בעלותה במיטלטלין הנ"ל ו/או לפנות בבקשה מתאימה למתן פס"ד הצהרתי".

התובעת טענה בכתב התביעה כי ביום 1.4.08 נשלח תצהיר מטעמה עם רשימת מיטלטלין שלה ובא כוחה ביקש שלא תעשה כל פעולה כנגד המיטלטלין (נספח ד' לכתב התביעה). למכתב צורף תצהיר ובו פירוט של רשימה של מיטלטלין אך לא צורפו אסמכתאות שיש בהן כדי להעיד שהיא בעלת המיטלטלין. נטען ע"י הנתבע גם כי לא ניתן צו עיכוב הליכים בתביעה לפסק דין הצהרתי שהגישה התובעת לבית המשפט.

ב"כ התובעת טוען בכתב התביעה כי התריע במכתב מיום 1.4.08 לא לפעול כנגד המיטלטלין של התובעת (נספח ד' לכתב התביעה). בסעיף 12 לכתב התביעה מפרט עו"ד נעים כי הוא גם התקשר לב"כ הבנק להתריע על מנת שלא תקרה תקלה והושב לו כי בתצהיר לא היה די ואם לא תוגש תביעה לפסק-דין הצהרתי לא יעוכבו הליכי הגביה נגד רכוש התובעת. הנתבע טוען כי כל עוד לא היה עיכוב הליכי הוצאה לפועל לא הייתה מניעה שיפעל בתיק ההוצאה לפועל. הנתבע איננו חולק כי ביום 5.8.08 בוצע עיקול והוצאה של המיטלטלין בנוכחות התובעת ובנה הצעיר. בסופו של יום המיטלטלין הוחזרו לתובעת, כאשר פסק-הדין בתביעה לפסק-דין הצהרתי ניתן לאחר הליך העיקול וההוצאה. נטען כי התובעת איננה זכאית לפיצוי שכן פעולת הבנק נעשתה כדין. כמו כן הנזק הוכחש.

התובעת טוענת בסעיף 30 בכתב התביעה לנזק נפשי שלה ושל בנה. הנתבע חולק על הנזק הנטען בעדר חוות-דעת רפואית.

4.התביעה מורכבת מפיצוי של 50,000 ₪ עוגמת נפש והשבת הוצאות שהם שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪. באשר לתביעה ל- 12,000 ₪ האסמכתאות צורפו לסיכומים בהסכמה. יצוין כי המדובר בסכום אשר שולם בתשלומים בין 24.4.08 ועד 8.7.09. ביום 29.4.10 תוקן תצהיר עדות ראשית של התובעת, טעות סופר, ובאי כוח הצדדים הסכימו לעבור לסיכומים בכתב על בסיס ההסכמות והמחלוקות המשפטיות בלא חקירת העדים. באותו דיון אושר לעו"ד נעים לצרף אסמכתאות לשכ"ט שהוא גבה מהתובעת.

5.בסיכומיו טוען ב"כ התובעת עו"ד יואל נעים כי הנתבע התרשל כאשר ביצע עיקול שלא כדין, ופעל בדורסנות מתוך כוונה לכפות על התובעת לשלם את החוב שאינו שלה. נטען כי כאשר מבוצע הליך של פינוי מיטלטלין מבית החייבים, תוך פגיעה בזכות הקניין שלהם יש לבדוק כי הפעולה מתבצעת כראוי תוך הקפדה על כבודם וזכויותיהם של העלולים להיפגע מביצוע תפקיד זה. נטען, כי התובעת פעלה מיד עם קבלת התביעה ולא ישבה בחיבוק ידיים. מעשי הנתבע אילצו את התובעת לשלם לייעוץ משפטי. נטען כי התובעת המציאה רשימת מיטלטלין לנתבע הגם שלא הייתה חייבת לעשות כן וגם הגישה תצהיר ולבסוף נאלצה להגיש תביעה לפסק-דין הצהרתי. התובעת אף הודיעה מראש לנתבע כי המיטלטלין הם שלה ולא של בנה החייל ולמרות כל זאת הנתבע פעל וביצע הן הליך של עיקול ברישום והן הליך של הוצאה של המיטלטלין. נטען כי הנתבע פעל בהתרשלות, תוך אדישות, תוך עצימת עיניים מחובה על פי דין לנהוג בזהירות כלפי התובעת כפי שאדם סביר צריך היה לפעול באותן נסיבות והיה צריך לצפות מראש. נטען שהבנק פעל באדישות, קלות דעת וחוסר אכפתיות לתוצאה הבלתי נמנעת של גרימת נזק לתובעת. נטען לעלוות לשון הרע ולבסוף נטען לפגיעה בכבוד האדם באופן בלתי מידתי ובין היתר נפגעה האוטונומיה שלה, נגרמו לה נזקים והנתבע לא פיקח על אופי ביצוע ההליך לפי סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל.

6.ב"כ הנתבע טען בסיכומיו כי אילו המציאה התובעת לב"כ הבנק אסמכתאות לבעלותה על המיטלטלין או מגישה בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל עד למתן החלטה בתביעה לפסק-דין הצהרתי, לא היו קורים האירועים נשוא כתב התביעה. נטען כי הנתבע פעל על פי חוק ההוצאה לפועל וכל ההליכים היו על פי דין. נטען כי לנוכח העובדה שהחייב מסר את כתובת התובעת ככתובת שלו, על פניו המיטלטלין היו בחצריו. ב"כ הבנק מפנה לסעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל אשר מסמיך את המוציא לפועל, בין היתר, להיכנס לחצרים של החייב שבהם עלולים להימצא מטלטלי החייב ולעקלם. נטען כי חוק ההוצאה לפועל מקנה לזוכה סמכות לגבות את החוב הפסוק כאשר החוק מאזן בין זכויות הזוכה והחייב. ב"כ הנתבע מפנה להוראות סעיף 28 (ג) לחוק ההוצאה לפועל המאפשר לצד שלישי הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ראש הוצאה לפועל לפנות לבית המשפט, על מנת שבית המשפט יקבע את הבעלות למיטלטלין. נטען כי התובעת לא עמדה על זכויותיה בדרך שקבע המחוקק. נטען כי במועד ביצוע העיקול וההוצאה טרם נקבע כי המיטלטלין בבית התובעת הם שלה. נטען כי התובעת לא ביקשה מבית המשפט לעכב הליכי הגביה במקביל להגשת התובענה לפסק דין הצהרתי.

ככל שנטען להתנהלות לא ראויה של קבלן ההוצאה לפועל – נטען כי קבלן ההוצאה לפועל, בן משה יוסי, אשר הגיש תצהיר, סיפר כי במהלך ביצוע ההוצאה של המיטלטלין לא הוצג בפניו כל מסמך ע"י התובעת או מסמך שתהיה בו סיבה משפטית להפסיק את הליך ההוצאה. לגרסתו התובעת סירבה לשתף פעולה במהלך ביצוע ההליך ואז הוא הודיע לה שאם היא רוצה לבטל את ההליך עליה לשלם 2,000 ₪ במזומן. הוא הדגיש כי פעל על פי הנחיות ההוצאה לפועל ולא חרג מהן. להבדיל הצגתו כמי שפגע בילד בן 11, בנה של התובעת, הוא התחשב ולא הוציא את המשחק סוני פלי סטיישן של הילד. כאמור ב"כ הצדדים וויתרו על חקירות המצהירים.

7.ככל שמדובר בדרישה המקדמית שהועלתה במכתב של עורך-דין קדם אשר צורף כנספח ג' לכתב התביעה המהווה תשובה לפנייתו של עו"ד נעים מיום 5.3.08, ואשר צוטטה לעיל, טוען ב"כ הבנק כי הדרישה להמציא אסמכתאות לבעלות על המיטלטלין היא דרישה חוקית ובסיסית. חוסר המעש של התובעת הוביל להוצאת המיטלטלין מהבית. ככל שב"כ התובעת טוען להליכי סרק ושימוש לרעה בהליכי משפט בסיכומיו, טוען ב"כ הנתבעת כי פעל כדין כאשר החל בהליכי הוצאה לפועל בביתו של חייב ובהמשך פעל כדין כאשר התובעת לא הצליחה להמציא אסמכתאות שהמיטלטלין בבית הן שלה.

נטען כי פעולת קבלן ההוצאה לפועל לא נעשתה תוך פגיעה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאור פסקת ההגבלה. כמו כן טענת ב"כ התובעת לגבי ראש נזק זה מתייחסת לפינוי התובעת מביתה תוך לקיחת תכולת הבית ללא הצדקה בה בשעה שהתובעת לא פונתה והליך הוצאת המיטלטלין נעשתה באישורו של המוציא לפועל. באשר לעוולת לשון הרע נטען כי עילה זו לא מופיעה בכתב התביעה ואף לא הועלתה בעל פה בדיון שהתקיים. נטען כנגד הוספת עילת תביעה ושינוי החזית. ככל שמדובר בטענה שכן מופיעה בכתב התביעה כי התנהגות הנתבע היה בה להשפילה בעיני בריות ולעשותה ללעג ולבוז – נטען כי התנאי המבסס עילת תביעה לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965 הוא הפרסום. נטען כי מה שקרה בפועל היה הליך הוצאה לפועל ולא ניתן להגדיר הליך זה כהוצאת לשון הרע ובוודאי שלא פרסום.

באשר לטענה שהבנק פעל כנגד התובעת למרות שידע שהחוב הוא של בנה על מנת להביאה לשלם את החוב של בנה – נטען כי דברים אלה הועלו לראשונה בסיכומי התובעת. הטיעון לא נתמך ולו בראשית ראיה.

באשר לשכ"ט הנתבע - נטען כי תחילת התשלומים קדמו את ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. נטען כי ההליך שהיה על עו"ד נעים להגיש עבור התובעת היה בקשה לפסק דין הצהרתי. נטען כי הדרישה לתשלום הוצאות שכ"ט עו"ד מופרזת ומכל מקום בהיעדר עילת תביעה התובעת אינה זכאית גם להחזר הוצאות שכ"ט עו"ד.

8.ב"כ התובעת מבסס עילת תביעה להשבת שכ"ט מתוך גזירה שווה: "מחוקים אחרים הבאים לפצות את מי שנפגע פגיעה קשה ...". כגון: חוק לשון הרע, חוק עוולות מסחריות, חוקי אפליה שונים (סעיף 35 לסיכומי ב"כ התובעת).

לכך משיב ב"כ הנתבע כי על חברו להציג מקור נורמטיבי לזכות לפיצוי ולא ניתן לעשות כן בגזירה שווה לחוקים אחרים.

ב"כ הנתבע עותר לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות ושכ"ט.

9.הנתבע הגיש כנגד בנה של התובעת תביעה לפי סעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל. על פי סעיף 81 א 1 (ד) (1) נקבע כי נתבע רשאי להגיש התנגדות תוך 30 יום מיום המצאת האזהרה ובסעיף משנה 2 נקבע כי אם הוגשה התנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את הבקשה וההתנגדות לבית המשפט. בענייננו הבן לא הגיש התנגדות ולפיכך לא עוכבו הליכי ההוצאה לפועל לגביית החוב. טענת הנתבע כי כתובת החייב הייתה כתובת התובעת הוכחה. בהעדר עיכוב הליכי הוצאה לפועל מעבר לתקופה הנקובה בסעיף 81 א 1 לחוק היה הנתבע רשאי לפעול לגביית החוב ובכלל זה באמצעות הליכי עיקול מיטלטלין בבית החייב. התובעת טוענת כי הנתבע היה צריך להפסיק את הליכי גביית החוב כאשר היא פנתה מיוזמתה ובא כוחה פנה בשמה ויידע את הבנק כי המיטלטלין בבית הם שלה ולא של החייב. חוק ההוצאה לפועל קובע את הדרך המשפטית להפסיק הליכי גבייה של מיטלטלין מחמת ספק בעלות והתובעת לא נקטה בהליך זה בהזדמנות הראשונה ובדרך שנקבעה בסעיף 28 (ג) לחוק ההוצאה לפועל. הוראות סעיף 28 (ג) לחוק ההוצאה לפועל הן הבאות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ