אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איציק לירן נ' מדינת ישראל

איציק לירן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/02/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
21128-11-11
02/02/2012
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
איציק לירן
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ. פראג-לבוא), אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות ביום 22.08.08 בעיר תל-אביב. בבדיקת ינשוף נמצאו 755 מק"ד אלכוהול בליטר אוויר נשוף מריאותיו.

לאחר שהורשע נגזר דינו של המערער לעונשים שונים, בהם 3,000 ₪ קנס, פסילה בפועל לשנתיים ימים, פסילה מותנית וחתימה על התחייבות.

הגנתו של המערער הייתה כפולה; האחת, שלא היה שיכור; האחרת, שכלל לא נהג אלא את הרכב נהג חברו, כאשר בהמשך מהמקום שבו נראה ע"י שוטרים, הייתה צריכה לנהוג חברתו של החבר.

עובר ל"תפיסתו" ע"י השוטרים, ישב ברכבו כאשר האורות דולקים ושוטר הורה לו להזיז את הרכב ממקומו, וכך עשה. המערער אף הקליט שוטר במכשיר טלפון לאחרי האירוע, תוך כדי שהוא במו"מ עם השוטרים עובר למעשה הנטען כלפיו.

בית משפט קמא, על סמך קביעות עובדה המבוססות, בין היתר, על ממצאי מהימנות, הרשיע את המערער גם בנהיגה בשכרות וגם בנהיגה עצמה. באשר לשכרות, בית משפט קמא הסתמך הן על ממצאי הינשוף, לגביהם מצא שנעשו תוך שימוש נכון במכשיר הינשוף מבחינת הוראות ההפעלה של היצרן והנחיות המשטרה, והן מצא שהמערער היה שיכור גם על סמך ראיות נוספות, כמו העובדה שעיניו היו אדומות, החטיא הבאת אצבע לאפו, סרב לבצע הליכה על הקו, הודה ששתה כוס רד-בול עם וודקה, נהג בזיגזג והדיף ריח חזק של אלכוהול והתנהגותו הייתה רדומה (עמ' 26 לפסק הדין).

למעשה, הכפיות בהגנתו של המערער יש בה סתירה מסוימת, משום שביסס את דבריו על כך שלא נהג ברכב אלא אחר, על העובדה כי שתה.

באשר לנהיגה, הודה המערער גם על דוכן העדים כי נהג ברכב, אך עשה זאת, כאמור, רק עפ"י הוראת השוטר ולכן להיבט זה של התנהגותו הוא זכאי להגנת הסייג של חוק העונשין, שעניינו צידוק כהוראה של רשות מוסמכת. בית משפט קמא לא קיבל טענה זו ואומר שעל המערער היה לומר לשוטר שאין הוא יכול לנהוג בשל שהוא שיכור. כן קבע בית משפט קמא קביעה שלגביה אתקשה להסכים, שמדובר היה בהוראה שהיא בגדר "צו בעליל שלא כדין".

בערעור, בא כוחו של המערער בא בטרוניה על שתי קביעותיו של בית המשפט; באשר להוכחה שמכשיר הינשוף היה תקין וכי הופעל כהלכה, יוצא הוא נגד קביעות בית משפט קמא ודרך התנהלותו בקבלו מסמכים בדרך לא דרך ושלא עפ"י סדר הדין לדיני הראיות הראויים, בכך שהתעלם מהתנהגות לא ראויה של השוטרים, לרבות קצין משטרה שהעיד כעד הגנה על דוכן העדים ומחוצה לו. קביעת בית משפט בהכרעת הדין כי המערער נהג טרם הרכב נעצר ע"י השוטרים, מבלי שהיו לו ראיות לכך, ובקביעתו שלא עומדת למערער הגנת הצדק.

גם אם אינני מסכים עם כל קביעותיו של בית משפאט קמא, הנני סובר שאין להתערב בהרשעתו של המערער. בית משפט קמא, לעיקרם של דברים, הרשיע את המערער בשכרות משום שהיה שיכור. הדבר הוכח לא רק באמצעות בדיקה מדעית, אלא על סמך ראיות נוספות, אותן מנה בית משפט קמא, ולמעשה אף עלתה בין שורות הגנתו של המערער עצמו, אשר טען, כאמור, שדאג לו לנהוג ודאג שמישהו אחר ינהג ברכבו משום ששתה.

באשר לטענת הצידוק שנדחתה, הנני מסכים עם קביעת בית משפט קמא, שהיה על המערער, משנתבקש ע"י השוטר להזיז את הרכב, לומר לשוטר כי אינו יכול לנהוג. וטענתו כי נהג לציית להוראת השוטר הינה היתממות גרידא. בכל אופן, לא אוכל להתערב בקביעות העובדה של בית משפט קמא בנקודות אלה, תוך שהוא מסתמך גם על אי-אמינות הגרסה של המערער שהייתה במקום כלל לגברת, שהיא חברתו של החבר, שקיומה לא נזכר לא בהקלטה, שתמלילה הוגש לבית המשפט, ולא בדברים שנשמעו בשטח בשום שלב.

הנני אפוא מוצא שאין בסיס להתערבות בהחלטותיו של בית משפט קמא לעניין ההרשעה.

שקלתי בדעתי האם, בנסיבות שבהן אכן אין ראיות ישירות על כך שהמערער נהג קודם לכך שנדרש ע"י השוטר, יש הצדקה להתערבות מה במידת העונש, אך אמנע מלעשות זאת משום טענתה הצודקת של המדינה, כי עונש הפסילה שיוטל על המערער הינו פסילת מינימום, ובנסיבות המקרה ועברו התעבורתי של המערער, אין הצדקה לעשות כן.

הערעור, אם כן, נדחה על שני חלקיו.

ניתנה והודעה היום ט' שבט תשע"ב, 02/02/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ