איפרגן נ' ג.י.ניהול מסעדות בע"מ ואח'

פסק דין

השאלה העיקרית העומדת להכרעתנו בתיק זה הינה, האם תשר ("טיפ") שקיבל התובע מלקוחות המסעדה מהווה תשלום שכר עבודה.

הצדדים לתובענה

התובע עבד כמלצר במסעדת שיפודי ציפורה בראשון לציון (להלן: "המסעדה"), בזמנים השנויים במחלוקת, עד לחודש 3/2010.

הנתבעת 1 הינה חברה פרטית, אשר הפעילה בחלק מהזמנים הרלוונטיים לתביעה ועד לשנת 2009 את המסעדה, ואשר מצויה בהליכי פירוק מרצון (להלן: "הנתבעת 1"). החל משנת 2010 מופעלת המסעדה על ידי הנתבעת 2, אשר גם היא חברה פרטית (להלן: "הנתבעת 2").

הנתבעת 3 הינה חברה פרטית והיא בעלת המניות בנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת 3").

הנתבע 4, מר יצחק מצלאוי, הינו מנהל בנתבעת 2 ובעל מניות ומנהל בנתבעת 3 (להלן: "מר מצלאוי") ואחיה של הנתבעת 5, הגב' גלינה בן שושן, אשר שימשה כבעלת מניות ומנהלת בנתבעת 1 (להלן: "הגב' בן שושן"), ולאחר פירוקה, הינה בעלת מניות בנתבעת 2.

הנתבע 6, מר יעקב מלכה, שימש מנהל בנתבעת 1 (להלן: "מר מלכה").

העובדות הצריכות לעניין

התובע הועסק כמלצר במסעדת "שיפודי ציפורה" בראשון לציון. לטענתו, הוא החל את עבודתו בחודש מאי 2003 ואילו לטענת הנתבעים, הוא החל את עבודתו בחודש ינואר 2008.

עד לחודש 12/2009 הועסק התובע באמצעות הנתבעת 1, ואילו החל מחודש 1/2010 הועסק התובע באמצעות הנתבעת 2.

במהלך שנות עבודתו, השכר שקיבל התובע היה מתשר בלבד, אשר שולם לו על ידי לקוחות המסעדה, כאשר דמי השירות לא נרשמו בדרך כלשהי בספרי העסק. עד לחודש פברואר 2009, שכר התובע היה דמי השירות שהושארו על ידי הלקוחות שסעדו בשולחנות אותם שירת, ואילו החל מחודש זה, שינתה הנתבעת את שיטת תשלום השכר, והנהיגה קופת תשרים משותפת לכלל המלצרים.

בחודש 3/2010 התפטר התובע מעבודתו בנסיבות השנויות במחלוקת: לטענת התובע, הוא סיים את עבודתו עקב אי תשלום זכויותיו ומשדרישותיו לא נענו ואילו לטענת הנתבעים, התובע זנח את עבודתו, ללא מתן הודעה מוקדמת.

טענות הצדדים

לטענת התובע, משך כל תקופת עבודתו בנתבעת 1 הוא לא קיבל כל תשלום, למעט התשר ששולם על ידי לקוחות המסעדה, וכן לא שולמו לו זכויותיו לפי חוקי המגן.

לטענתו, בחודש 1/2010, במטרה לחמוק מנושים ולאור החשש מתביעות, פתחו הנתבעים 4-6 חברה חדשה להפעלת המסעדה, היא הנתבעת 2.

בחודש זה, החל התובע לעבוד בנתבעת 2, אשר איפסה לו את הותק בתלוש השכר, מבלי שנערך עמו גמר חשבון בנתבעת 1, כשבפועל מתכונת העבודה וההנהלה לא השתנו.

עוד טוען התובע, כי כאשר פנה לשם קבלת זכויותיו, הציעו לו מנהלי הנתבעת 1 תשלום פיצויי פיטורים בגין השנתיים האחרונות להעסקתו וזאת חרף העובדה כי הוא החל את עבודתו בנתבעת 1 בחודש 5/2003.

התובע סרב לקבלת פיצויי פיטורים חלקיים, וכתוצאה מכך הודיעו לו מנהלי הנתבעת 1 כי הם צריכים לערוך בירור בעניינו. בירור זה נמשך, לטענתו, מספר חודשים, מבלי מתן כל תשובה באשר לזכויותיו. כן הטעים, כי הדבר העכיר את היחסים בינו לבין מנהלי הנתבעת והוביל לסיום עבודתו בחודש 3/2010 על רקע אי הסדרת תשלום גמר חשבון בגין עבודתו בנתבעת 1.

התובע עתר לתשלום שכר עבודה, גמול שעות נוספות, דמי נסיעות, גמול ימי חג, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לגמל, דמי הבראה ופיצויי פיטורים.