איפרגן נ' מדינת ישראל

החלטה

עניינה של החלטה זו הינה 2 בקשות של הנתבעת, בהן התבקש בית הדין כדלקמן:

לאחד את התיק הנדון עם תיקים נוספים, שעניינם דומה והנדונים במאוחד.

לסלק התביעה הסף מחמת אי כימותה.

התובע מתנגד לבקשות. לדבריו, אין זהות בעובדות ובשאלות המשפטיות העולות בתיק זה ובתיקים האחרים, ולכן אין מקום להורות על האיחוד, מה גם שמדובר כאן בתביעה לסעד הצהרתי. לעניין הכימות – לטענתו, כשמדובר בבקשה לסעד הצהרתי - אין חובה לכמת את התביעה.

יוער כי בקשה מעין זו (ובעניין דומה) הוגשה בעבר לכב' הנשיאה, דיתה פרוז'ינין, אשר נתנה החלטה בבקשה, ביום 24/2/10 במסגרת בש"א 1743/09לאחר עיון בהחלטה זו – יש מקום לאמצה ולקבלה גם בענייננו.

למעלה מן הצורך ולמען הסר ספק, אדון להלן בקצרה בכל אחד מחלקי הבקשה.

4.1איחוד תיקים

הנתבעת מבקשת לאחד את התיק שבפני ל-38 תיקים אחרים, הנדונים בפני הנשיאה, כב' השופטת דיתה פרוז'ינין. 35 תיקים אוחדו מבתי דין שונים עפ"י החלטה מיום כב' נשיא בית הדין (דאז) , כב' השופט סטיב אדלר, מיום 1.1.09 ו-3 תיקים נוספים אוחדו, בהסכמת הצדדים, בהחלטת כב' הרשמת חופית גרשון – יזרעאלי, מיום 17.8.09. לטענת הנתבעת, קיימת הסכמה בינה לבין בא כוחם של תובעים נוספים,( 30 תביעות בסה"כ) , לאחד גם תביעות נוספות אלו יחד עם כלל התובענות.

עניינם של התיקים הנ"ל הינם תביעותיהם של עובדי משטרת ישראל, התוקפים את החלטת הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל – משרד החינוך (הנתבעת בתיק זה) על אי מתן אישור שקילות בגין התואר האקדמי שקיבלו מאוניברסיטת לטביה וזאת לצרכי שכר ומתן הטבות וגמולים שונים.

לטענת הנתבעת, התביעה בתיק זה עניינה דומה ומועלות בה שאלות זהות ו/או דומות לשאלות המועלות בתיקים הנ"ל ועל כן לשם יעילות, חסכון בזמן שיפוטי והימנעות ממתן החלטות סותרות – מן הראוי לאחד גם את התיק הנדון יחד עם התיקים הנ"ל.

מעיון בכתב התביעה בתיק זה , בבקשה ובתגובה – הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק עם הנתבעת.

אכן נראה כי עסקינן בעניין דומה (ועל פניו, אולי אף זהה) ועל כן, נכון יעיל וצודק הוא לאחד את הדיון בכל התיקים יחדיו, כפי שיובהר להלן.

הגיון "דיוני" זה מעוגן בתקנה מתקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991:"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו."

זאת ועוד. כבר נפסק כי לבית הדין ניתן שיקול דעת נרחב להיעתר לבקשה מעין זו לאיחוד דיונים, תוך שביה"ד שוקל הן את הדמיון או הזהות בשאלות העובדתיות או המשפטיות המועלות בתיקים, לגביהם מתבקש האיחוד והן את שיקולי היעילות, חסכון בזמן שיפוטי, הימנעות ממתן החלטות סותרות - ואף גם חסכון בזמנם ובהוצאותיהם של הצדדים עצמם. כמו"כ על בית הדין לשקול את מועד הגשת הבקשה לעומת השלב הדיוני בו מצויים התיקים האחרים.

[ע"ע (ארצי) 449/07 ברנר נ' פרידמן (ניתן ביום 18.9.07); דב"ע נז/3-191 (ארצי) תכנון המים לישראל - אורי אייזיק (ניתן ביום 26.5.2007); בש"א (אזורי י"ם* 1743/09 משרד החינוך - בוחבוט (ניתן ביום 24.2.10); דב"ע נד 16-4 בנק איגוד לישראל - ההסתדרות הכללית פד"ע כז 255; דב"ע נז/ 102-3 פיקל - ריכטר פד"ע לב 460. וראה גם: עא"ח 1011/00 באדר – אבנשפנגר , פד"ע לו 385; המר' 207/53 דוד טומשינסקי ואח' – דוד קוטלרסקי, פ"ד ח 449.

במקרה שלפני, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אותם על בית הדין לשקול בבקשה מעין זו (לרבות השאלות המשפטיות העולות בכל התיקים והשלב הדיוני בו הם נמצאים), שוכנעת, כאמור, כי בנסיבות אלו, יש לאחד את הדיונים.אשר על כן, תיק זה יאוחד עם כלל התיקים, שאוחדו לתיק ע"ב 3071/08.

4.2 הבקשה לסילוק על הסף בשל אי כימות התביעהא.נקדים ונציין כי אין זה מקרה בו ייעתר בית הדין לסילוק על הסף של תובענה.

כידוע, כלי פרוצדורלי זה של סילוק על הסף , מבלי לברר את התובענה לגופה – הינו כלי אשר בית הדין עושה בו שימוש בצמצום רב ובמשורה.

ב.יחד עם זאת, ניתן לתקן "פגם" זה – על ידי כימותו. וכפי שנפסק גם ע"י כב' הנשיאה, בהחלטתה מיום 24/2/10 דלעיל – אין מדובר במצב בו לא ניתן לכמת את התביעה (שהרי מדובר ברכיבי שכר וזכויות נלוות) – על התובע לכמת את התביעה, בין היתר "כדי למנוע מצב בו יהפכו בתי המשפט אכסניה לדיונים עקרים, שלא יביאו את המחלוקות בין הצדדים לידי סיום". (שם, בעמ' 4 להחלטה שורות 18-19).למען הסר ספק - כתב תביעה מכומת יוגש תוך 30 יום, וכתב הגנה – תוך 30 יום שלאחר מכן.הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסיום ההתדיינות.