איפראימוב נ' בלאנרו ואח'

פסק דין

התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים.

לטענת התובע, נגרמה התאונה בשל אחריותו של הנתבע 1 שהנתבעת 2 היא המבטחת של רכבו.

לטענת התובע, שילמה לו הנתבעת 2 פיצוי אך ניכתה ממנו סכום של 4,114 ₪, בגין אחריותו, כביכול, לנזקי התאונה.

התובע טוען כי אין להשית עליו אחריות כלשהי ויש לחייב לכן את הנתבעת לשלם לו את מלוא הנזק שנגרם לו.

הנתבעת טוענת כי אמנם הנהג מטעמה אחראי לתאונה אך לא ניתן לשלול כל אחריות מהתובע שגם הוא אחראי לחלק מן התאונה ולפיכך ניכתה מן הפיצוי המגיע לתובע סכום של 4,114 ₪ שמשקף 15 אחוז מסכום הנזק.

הנתבעת טוענת כי עוצמת הפגיעה ברכב התובע מלמדת על המהירות הרבה שבה נסע רכב התובע וכי בשל כך יש להשית עליו חלק מהאחריות לתאונה.

שמעתי היום את התובע ואת הנתבע 1 שנהג ברכב בזמן התאונה ולא ראיתי מקום להשית על התובע אחריות כלשהי לתאונה.

הנתבע הוא שצריך היה לוודא, משני צידי הכביש ומשני כיווני התנועה במקום, כי הוא יכול להשלים את הפניה מבלי להפריע לתנועה או לגרום לתאונה, והתרשמתי מעדות הנתבע כי הנתבע לא וידא ענין זה באופן מוחלט.

בנסיבות האלה לא היה מקום לנכות סכום כלשהו מן הסכום ששולם לתובע, ואני מחייבת לכן את הנתבעת 2 לשלם לתובע את סכום התביעה – 4,114 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23.8.10 ועד התשלום המלא בפועל, ובנוסף, לשלם לתובע 500 ₪ בגין הוצאות התביעה.

בשולי פסק הדין עלי לציין כי התובע חתם על כתב קבלה וויתור שאותו צירף לכתב התביעה אולם איש מהצדדים לא טען כי יש בכך כדי למנוע ממנו את הגשת התביעה הנוכחית, ולפיכך גם לא היה צורך לדון בטענה כזו.

ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"א, 28/04/2011 במעמד הנוכחים.

הדסה אסיף, שופטת

ב.ב.

הוקלד על ידי: בטי ברייטברט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: