איסקוב נ' קניבסקי

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד.

לטענת התובעים פעל הנתבע בעבור לקוח שלו מאיר ביטון בגביית שיקים באופן שגבה כספים ביתר בתיקי הוצל"פ שנפתחו כנגדם (מדובר בשני תיקי הוצל"פ (02354660808, 02354690801).

אין חולק כי התובעים היו מיוצגים ע"י עו"ד אריה לוין וכי הסכימו לסיום תיקי ההוצל"פ הללו.

כיום מלינים התובעים בתביעתם כי הנתבע פעל שלא בהוראות אותו מאיר ביטון הזוכה ובעצם גבה סכומים ביתר בסך של 3,526 ₪, כאשר הם מבקשים סכום נוסף של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הנתבע מכחיש מכל וכל את טענות התובעים, טוען כי היו מיוצגים וכי נוצר השתק פלוגתא שכן את כל טענותיהם היו יכולים להעלות במסגרת תיקי ההוצל"פ דבר שהם יכולים לעשותו לכאורה אם נעשה דבר לא תקין או אם לא נמסרו שיקים גם היום.

הנתבע שמסביר כי הוצא בעבר צו הגנה ע"י כב' השופט לבנוני בהטרדה מאיימת

שמספרה 7971-01-09 לאחר שהיו איומים על עדי התובעים, טוען כי נגרמו לו נזקים של אמת והוצאות עקב התנהלות התובעים ולכן הגיש תביעה ע"ס 15,000 ₪ המבוססת הלכה למעשה על טענתו להוצאות משפט.

לאחר שבחנתי את טעוני הצדדים ואת החומר שהונח בפתחי, אני נותן את פסיקתי.

דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות.

בנסיבות הענין אסתפק בתוצאה של דחיית התביעות הדדית ולא אחייב בהוצאות.

את כל טענותיהם היו צריכים התובעים להעלות בזמן ובמקום המתאים דהיינו במסגרת ניהול תיקי ההוצל"פ וכאשר הם מיוצגים.

אין בדעתי להכשיר ולקבל טענות שלא הוכחו כלל ובתוכם טענות שהנתבע פעל שלא עפ"י הרשאת הזוכה ביטון שכלל לא הגיע לעדות בביהמ"ש ואינני יודע מה היו השיקולים שעמדו בבסיס סגירת התיק ובמיוחד כאשר מדובר בתובעים שהיו מיוצגים.

אני חושב שיש להסתפק בתוצאה האמורה וכי התביעה שכנגד היתה משקל נגד לתביעה העיקרית לאחר שהיו בעבר איומים על הנתבע ולכן גם הוגשה תביעה המבוססת על דרישה להוצאות שלמעשה היא ענין בתחום סמכותו של ביהמ"ש.

משכך ושהגם אולי היה מקום לפסוק הוצאות לטובת הנתבע, אני אסתפק בתוצאה האמורה ואדחה את התביעה והתביעה שכנגד ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.