אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איסקוב נ' התכוף בע"מ ואח'

איסקוב נ' התכוף בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 13/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
42867-03-11
09/05/2012
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:
רומה איסקוב
הנתבע:
1. התכוף בע"מ
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה והעניים, על מנת שיחוו דעתם באשר לנזקיו מהתאונות נשוא התביעה.

התובע הגיש תביעת פיצויים בגין ארבע תאונות עבודה שלטענתו אירעו לו בעת עבודתו אצל הנתבעת 1, במועדים שונים בשנים 2006, 2007 ו- 2008. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית. התובע הגיש בקשה לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית, בטענה כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות המצדיקות זאת, וזאת בשל מצבו הכלכלי הקשה, סיכויי התביעה הגבוהים נוכח העובדה כי מדובר בתביעה בגין ארבע תאונות שאירעו לו במהלך עבודתו, ובשים לב למהות הפגיעות המצביעה לטענתו על ראשית ראיה לקיומה של נכות רפואית. הנתבעת, מנגד, מתנגדת לבקשה, בטענה כי הוגשה ללא תצהיר כמתחייב, ובשל כך שלא מתקיימות במקרה זה הנסיבות החריגות העשויות להצדיק לפטור תובע בתביעה בגין נזקי גוף מחובתו לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. לעניין זה מדגישות הנתבעות, כי קיים ספק בשאלת החבות הנזיקית של הנתבעת 1 בנסיבות המקרה, וכן כי לא מתקיימת תשתית מספקת המצביעה על קיומה של נכות רפואית אצל התובע.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו לבקשה ולתגובה, סבורני כי אין להיענות לבקשה, מהנימוקים שלהלן.

על-פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מקום בו רוצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, שומה עליו לצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה רפואי. לצד זאת, קובעת התקנה כי בית המשפט מוסמך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת כאמור.

בפסיקת בית המשפט העליון הודגש, כי הכלל הוא הגשת חוות דעת רפואית לביסוס טענה שברפואה, ואילו הפטור מהגשת חוות דעת הינו בגדר היוצא מהכלל, שיש לאפשרו בנסיבות חריגות בלבד. ראו לעניין זה דברי כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין ברע"א 49828/11 יאיר תותיה ואח נ' חיר מובדא ואח' (26.12.2011), לא פורסם:

"הכלל הוא כי בעל-דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה, נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). זו צריכה להיות נקודת המוצא. תקנות סדר הדין האזרחי מטילות על בעל הדין הרוצה להוכיח עניין שברפואה את החובה לתמוך את כתב טענותיו בחוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. אשר לבית המשפט, אל לו לעשות עצמו "כעורכי הדיינין" (משנה אבות, א, ח) ולגרום להצגת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ובכך להסיר מבעל הדין את החובה המוטלת עליו, אלא בהתקיים אותן נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור לבעל הדין מהצגת חוות דעת ובהתקיים, בנוסף לכך, הטעמים המיוחדים המצדיקים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט."

עוד נפסק לעניין זה, כי הטוען להתקיימות החריג, "... נושא בנטל כבד, להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, שכן פטור כזה עשוי לבוא על חשבון הצד שכנגד" (רע"א 5793/10 הרשות הפלסטינית ואח' נ' עזבון המנוחה רחל שבו "ל ואח' (27.12.10) (לא פורסם). במסגרת זאת, על המבקש להניח תשתית מבוססת לנתונים הרלוונטיים להכרעה בבקשתו, לרבות – הסיבות למניעות הנטענת להגשת חוות דעת מטעמו, מידת הנחיצות בה על רקע סיכויי התביעה הלכאוריים ועל רקע קיומה של תשתית נתונים המצביעה על ההסתברות לכך שלמבקש אכן קיימת נכות רפואית כתוצאה מהאירוע נשוא התביעה (לפירוט שיקולים רלוונטיים לבחינת הבקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית, ראו – בר"ע (חיפה) 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס – בר/צוות בראבו ואח' (6.7.2007) (לא פורסם).

על רקע העקרונות האמורים, אבחן את הבקשה שלפני.

7.אשר לסיבה הנטענת לאי-הגשת חוות דעת, זו ממוקדת בטענה למצב כלכלי קשה של התובע. טענה מעין זו, כשהיא עומדת לעצמה, איננה עילה מספקת לפטור מהגשת חוות דעת, אלא יש לבחון אותה על רקע מכלול הנתונים הרלוונטיים לסוגייה. אשר לטענה גופה, על מבקש הפטור מוטל כאמור נטל כבד להוכיח, כי אין ביכולתו להגיש חוות הדעת, ולצורך כך עליו להניח בפני בית המשפט תשתית נתונים מספקת. בענייננו, הבקשה עצמה לא נתמכה בתצהיר, אך צורפה לה בקשת התובע למתן פטור מתשלום אגרה, לה נלווה תצהיר התובע ומסמכים שונים. גם אם אתעלם מעניין אי-צירוף תצהיר, ואבחן את המסמכים והתצהיר בעניין הבקשה לפטור מאגרה לגופם, אינני סבורה כי התובע הניח תשתית מספקת לבקשתו שלפני. מהמסמכים עולה כי התובע עובד ומשתכר כ- 6,500 ₪ לחודש, נושא בתשלום משכתנא ומזונות ילדיו. מעיון במסמכים שצורפו לרבות מסמכי חשבון בנק, עולה לכאורה כי מצבו הכספי השוטף של התובע אכן איננו קל, ברם לא הוצגו נתונים שיש בהם כדי להצביע על התמונה הכוללת בדבר מצבו הכלכלי, לרבות שאלת קיומם של פיקדונות או חסכונות, ואף אין בתצהיר (שנערך, כאמור, למטרה שונה) כל פירוט ביחס לניסיונות התובע, ככל שנעשו, לגייס את הסכום הנדרש לצורך הגשת חוות דעת מטעמו, ומדוע לא עלה הדבר בידו. בנסיבות אלה, לא הוכח כי אין באפשרותו של התובע לממן חוות דעת מטעמו.

8.אשר ליתר הנסיבות הרלוונטיות לבחינת הבקשה, אצא מנקודת הנחה כי בידי התובע עילת תביעה לכאורית, נוכח מהותה של התביעה שעניינה ארבע תאונות שונות בעבודה, וכלל החומר שצורף, וזאת אף ששאלת החבות נתונה במחלוקת בין הצדדים. עם זאת, בכל הנוגע לטענה בדבר נכות רפואית שנותרה לתובע, אינני סבורה הנתונים שהוצגו מספיקים לצורך עמידה בנטל המוטל על התובע בהקשר זה לביסוס בקשתו שלפני.

ראשית, עיון במסמכים הרפואיים שצורפו, מעלה תיעוד רפואי דל למדי, הנמשך ברובו לפרק זמן קצר לאחר כל תאונה, וללא רצף או המשכיות מעבר לכך. כך למשל, ביחס לתאונה הראשונה (מיום 19.7.06), עולה מהתיעוד כי לתובע נגרם שבר באצבע חמישית ביד שמאל, הוא היה במעקב רפואי משך תקופה, כאשר במסמך רפואי מסכם מיום 16.8.06 נקבע לעניין מצב האצבע כי: "כפיפה ויישור מלאים וללא כאבים, ללא כל חסר נוירוווסקולרי". ביחס לתאונה השניה (מיום 17.7.07), המסמך הרפואי האחרון שצורף הינו מיום 1.8.07, ולאחריו אין כל תיעוד. גם ביחס לשתי התאונות הנוספות התיעוד אינו רב וללא רציפות.

שנית, מהנתונים עולה, כי התובע לא פנה למוסד לביטוח לאומי לקביעת נכות מעבודה, בגין שלוש התאונות הראשונות. פנייה כאמור נעשתה על-ידי התובע רק ביחס לתאונה האחרונה (מיום 29.10.08), ונקבע כי לא נותרה לו בגינה כל נכות צמיתה.

בנתונים אלה, אין לומר שהתובע עמד בנטל המוטל עליו, שהינו כאמור נטל כבד, לביסוס נסיבות שיש בהן כדי להצדיק לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית לביסוס טענתו בדבר נכות רפואית שנגרמה לו עקב התאונות נשוא התביעה. יצויין כי בכך שונה ענייננו בתכלית מהמקרה שנדון ברע"א (חיפה) 1775/07 הנ"ל, אליו הפנה התובע בטיעוניו (כמו גם במקרים נוספים), בו היתה מונחת בפני בית המשפט חוות דעת של מומחה קודם שמונה מטעם בית המשפט, אשר קבע נכות והמליץ על בדיקה של מומחה רפואי בתחום נוסף, באופן שהניח באותן נסיבות תשתית אובייקטיבית מבוססת דיה לצורך במינוי.

9.נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. התובע יצרף חוות דעת רפואית מטעמו, אם רצונו בכך, בתוך 45 ימים.

10. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ב, 09 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ