איסו נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב בעקבות ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 27.1.12.

המבקשת הינה הבעלים הרשומים של הרכב ואשתו של הנאשם.

לטענת המבקשת הזהירה את בעלה לבל יבצע עבירות. כן טענה כי היא זקוקה לרכב לצורך טיפול והסעת ילדיה, מה בפרט שהיא עצמה רק השתחררה מבית החולים לאחר ניתוח קיסרי. עוד ציינה כי ברכב עושה שימוש גם אחיו של הנאשם והמשך איסור השימוש ברכב יפגע באופן שאינו מידתי בה ובמשתמשים האחרים ברכב. בנוסף, טענה כי הרכב תפוס מזה שבועיים ואין סיכוי שבעלה יחזור וינהג בו.

בבית המשפט אישרה כי אינה נוהגת ברכב מאחר וטרם הוציאה רישיון נהיגה והרכב רשום על שמה מאחר והיא זו ששלמה עליו. עוד מסרה כי הנאשם נוהג ברכב באופן קבוע ומחזיק במפתחות הרכב. לשאלה מדוע אפשרה לו לנהוג לאחר ששתה בביתו השיבה כי לא היתה מודעת לכך ששתה ובזמן שיצא את ביתם נמנמה.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה שלמבקשת לא היתה כל שליטה ברכב ולא מנעה מבעלה לנהוג למרות ששתה בביתם עובר לנהיגתו.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי האמור בבקשה, את טענות הצדדים ודברי המבקשת החלטתי לדחות את הבקשה.

שאלת קיומן של ראיות לכאורה אינו שנוי במחלוקת (ראה דברי ב"כ המבקשת בעמ' 2 ש' 9 לפרוטוקול).

מעדותה של המבקשת עולה כי הגם שהרכב רשום על שמה, אין לה כל שליטה ברכב, היא אינה נוהגת בו, מפתחות הרכב נמצאים בידי בעלה (הנאשם) והוא אינו זקוק לרשותה על מנת לנהוג בו.

כך גם במועד ביצוע העבירה הנאשם נהג ברכב ללא קבלת אישור המבקשת אשר ישנה/נמנמה בזמן שיצא את ביתם.

מחומר החקירה עולה כי הנאשם שתה בביתם 2 בקבוקי בירה גדולים. יצוין כי על פי עדותה , המבקשת היתה בבית באותו היום.

מהאמור לעיל עולה כי לא רק שהמבקשת לא היתה בעלת השליטה ברכב, היא לא מנעה מהנאשם לנהוג ברכב למרות ששתה אלכוהול בביתם בטרם נהיגתו. גם אם המבקשת הזהירה את הנאשם לבל ישתה וינהג, הרי שבמקרה זה שתה אלכוהול והיא לא עשתה דבר כדי למנוע נהיגתו. כפי הנראה ,לאור העובדה שבפועל לא היתה לה כל שליטה על הרכב והנוהגים בו.

בנסיבות אלו לא עומדת למבקשת ההגנה הקבועה בסעיף 57 ב.(ב) לפקודת התעבורה והיא לא הוכיחה אף לא לכאורה כי עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה.

העבירה המפורטת בכתב האישום הינה חמורה ויש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך.

בנסיבות אלו לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

לאור כל האמור לעיל וחרף נסיבותיה האישיות של המבקשת, הבקשה נדחית.

מעבר לנדרש, יצוין כי קיים חשש של ממש כי במידה והרכב יוחזר למבקשת אשר אינה מחזיקה ברישיון נהיגה, ייעשה בו שימוש על ידי הנאשם עצמו.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.