איסור על בני זוג בעלי מניות בחברה לנקוט בפעולות ללא רשות בימ"ש

ה ה ל י כ י ם

1.         בפניי מספר בקשות ותובענות.

ר ק ע

2.         בהחלטתי מיום 1.6.09 בבש"א 027540/09 (להלן: "ההחלטה") קבעתי מזונות זמניים עבור הקטינות. בקשת האם הייתה תלויה ועומדת לקביעת מזונותיה באופן זמני. ביחס לאם אני סבור, שיש להמתין בעניינה וזאת עד שתפעל למימוש מלוא הסעדים העומדים לרשותה בעניין זכויותיה (המקופחות לטענותה) בחברה.

3.         באותה החלטה פירטתי מסכת העובדות בעניין ואין צורך לחזור עליהן, למעט ביחס לעניינים במקרה דנן.

4.         בקיצור נמרץ ניתן לציין:

א.         הצדדים הינם בעל ואישה נישאו זל"ז כדמו"י ביום ***.

ב.         מנישואים אלה נולדו שלוש בנות: ש. ****; ע. **** (קטינה) נ. ****(קטינה).

ג.          הצדדים מחזיקים במניות בחברה בשם **** (להלן: "החברה"). יחס המניות הינו: לבעל 48% מהמניות ולאישה 49% מהמניות 3% מהמניות בידי עו"ד ****. עו"ד *** הודיע ביום 20.4.09, כי אין לו כל עניין בסכסוך בין הצדדים.

5.         ביום 20.5.09 ניתנה החלטה, אשר הזמינה את הצדדים לשקול היטב את הסעדים המבוקשים על ידם. בסיום הדיון ביום 25.5.09 הצדדים באמצעות באי כוחם ביקשו ממותב זה להכריע בבקשות התלויות ועומדות. לא זו אף זו, ב"כ האישה המלומד ביקש (אף על פי שלא הייתה בקשה מתאימה בפניי) לשקול שנית את החלטתי להימנע מקביעת מזונות אישה. כפי שיוער להלן, אין מקום לשנות את החלטתי בעניין מזונות אישה, נוכח יכולתה לממש זכויותיה בחברה בהליכים משפטיים.

הסכסוך וסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה

6          במקרה דנן, כל הבקשות/התובענות לצווי מניעה, גילוי מסמכים, מינוי מנהל מיוחד ו/או מפקח/משקיף מיוחד ו/או חוקר מיוחד, נוגעות בדרך זו או אחרת לניהולה השוטף של החברה.

7.         יחד עם זאת, יש לאבחן מחד, בין ניהול החברה ומאידך, בקבלת מידע על אופן ניהול החברה. קיימת משמעות לאבחנה זו לעניין סמכות ביהמ"ש להעניק סעדים שונים אם לאו. הכיצד?

8.         לבתי משפט לענייני משפחה סמכות עניינית על פי החוק (ראה: חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995) ( להלן: "החוק").

9.         סעיף 3 לחוק מגדיר היקף הסמכות ליישב סכסוך בין בני משפחה. במהלך השנים בית המשפט לענייני משפחה הפך "לכל יכול" בכמעט כל נושא משפטי. קרי, אם מדובר בסכסוך בין בני משפחה.

            כפי שיפורט להלן, חרף העובדה שבעלי מניות החברה, אשר המסוכסכים הינם בני משפחה בהתאם לחוק, נוכח בעלות 3% מהמניות (המהווה לשון מאזניים בין הצדדים) בידי אדם שאינו נמנה בהגדרת "בן משפחה", אין לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות להתערב בעצם ניהולה של החברה. סמכות זו נתונה בידי בית המשפט המחוזי על פי סעיף 1 ל חוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות"). כפי שיפורט להלן, אין בכך מניעה לקביעת סעד המבוקש על ידי האישה למינויי מפקח מטעמה, כדי לעקוב אחר ניהול החברה בידי הבעל.

ד י ו ן

10. מחד גיסא, מניה בחברה מרכזת אגד של זכויות רכושיות אישיות ומהווה אפיק כלכלי. לכן יש מקום לקבוע ערך זכויות ו/או פירוק שיתוף באותן זכויות בין בני משפחה. אין בכך כדי להוסיף או לגרוע, מסמכויות כב' בית המשפט המחוזי, בשאלות הקשורות לעצם ניהול חברה. מאידך גיסא, בעלות במניות בחברה אינה קובעת אופן ניהולה.