איסור לזוג גרוש לשוב ולהינשא זל''ז

 פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי בנתניה מיום ט' בשבט תשע"ג (20.1.2013), שבה נאמר:

הנה במעשה בית הדין של הצדדים מיום א' תמוז תש"ע נכתב שהצדדים אסורים לשוב ולהינשא זה לזו והאשה אסורה להינשא ל[מ' ח'].

בדיון שהיה לאחר הגירושין ביום י"ד אלול תשע"א (13/9/11) ביקשו הצדדים מבית הדין היתר לשוב ולהינשא זל"ז. לאחר שמיעת דבריהם בית הדין פסק כדלהלן:

"א. המבקשים אסורים לשוב ולהינשא זל"ז כמבואר במשנה ובגמרא (גיטין מה ב, מו ב) בדין המוציא אשתו משום שם רע, ובשו"ע אבה"ע סי' י' ס"ג והמסתעף וכן בשו"ע אבהע"ז סי' יא ס"א ושם בב"ש סק"ז, ובפרט דלגבי הבעל נאסרת משום דשוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא.

ב. זכותם של המבקשים להגיש ערעור לבית הדין גדול." עד כאן.

והנה למרות החלטת בית הדין הנ"ל במקום להגיש ערעור בבית הדין הגדול חזרו הצדדים ופתחו תיק נוסף ומשום מה מזכירות בית הדין קבעה להם מועד לדיון.

כדי שלא יצאו בפחי נפש, בית הדין שמע שוב את דברי הצדדים.

אולם גם אחר שמיעת דבריהם בית הדין חוזר על החלטתו הנ"ל שהצדדים אסורים לשוב ולהינשא זל"ז.

וזכותם להגיש ערעור לבית הדין הגדול.

החלטה זו ניתנה ברוב דעות.

לדעת המיעוט אין לאסור את המבקשים לשוב ולהינשא זל"ז.

נימוקים הלכתיים של דעת המיעוט מצורפים.

להלן השתלשלות הדברים כפי שנכתב בנימוקי דעת המיעוט:

הצדדים שלפנינו התגרשו זמ"ז כדמו"י ביום א' תמוז תש"ע, ובמעשה בית הדין נכתבה הערה לפיה הצדדים אסורים לשוב ולהינשא זה לזו והאשה אסורה להינשא ל[מ' ח'].

ביום 19.7.2011 התקבלה בבית הדין בקשת הגרוש והגרושה לשוב ולהינשא זל"ז, המבקשים נימקו את בקשתם בכך ש"לאחר תקופה קצרה הבנו שעשינו טעות. שנינו אוהבים אחד את השני. יש לנו שני ילדים שהיה להם מאוד קשה עם הפרידה והגירושים."

בית הדין קבע מועד לדיון בבקשתם, ובדיון שהתקיים ביום י"ד באלול התשע"א [13.9.11] נימקה האשה את בקשתה כדלהלן:

"מבקשת: זה השתלשלות של סיפור, הגעתי לפה לבד עם קשיים גדולים, הייתי מוכנה להתגרש בכל מחיר, העיקר להתחיל החיים מחדש, לאחר שנה וחצי הקשר חודש, גם בעקבות הילדים שמאוד רצו את אבא."

כב' אב בית הדין שאל את המבקש על טענותיו עובר לגירושין, והמבקש השיב כי טען שהייתה עם אדם בשם [מ' ח']. המבקש הסביר כי במהלך שנת 2009 עזבה המבקשת (אשתו דאז) את הבית ושכרה דירה לבד, וכי [מ' ח'] עבד עם אם המבקש. כב' אב בית הדין הקשה על המבקש, ולחשיבותם של הדברים אביאם כפי שנכתבו בפרוטוקול:

"ב"ד: אני רוצה להזכיר לכם מה שנכתב בפר': (ציטוט חופשי) לשאלת בית הדין לסיבת הגירושין אומר הבעל שהיא חיה עם [מ' ח'], האשה אמרה אני לא חיה אתו וכו' ישנו יחד וכו' לא אמרתי שקיימנו יחסים,