אינטרנט גולד קווי זהב נ' שוסטר

פסק דין

מונחת לפני תביעה בסך 919 ₪ שהוגשה בסדר דין מהיר.

רקע

אינטרנט גולד קווי זהב בע"מ (להלן:"התובעת") המספקת שירותי מידע ותקשורת דרך האינטרנט (להלן: "השירות") טוענת כי מר שוסטר בוריס (להלן:"הנתבע") עשה שימוש בשירות ונותר חייב בגינו 892 ₪. הנתבע לא פרע את חובו לתובעת ומשכך הוגשה תביעה זו על סכום החוב העולה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לסך התביעה.

הנתבע דחה את טענות התובעת. לשיטתו, לא ביצע כל עסקה עם התובעת לעניין שירותי אינטרנט. לצורך ענייניו עושה הוא שימוש באינטרנט דרך ספק אחר והתשלום משולם על ידי חיוב כרטיס האשראי שלו. עוד טען כי בזמנים הרלוונטיים קיבל שירותי אינטרנט דרך חברת YES ואף התשלום בגין השימוש באינטרנט שולם ישירות לחברת YES.

בדיון שנערך בפני בתאריך 23.9.07 הבהירה התובעת כי הנתבע היה מחובר לשירותיה באמצעות שיתוף פעולה בין התובעת לYES ובמסגרת זו קיבל מחיר נמוך ונהנה משירותי התובעת וYES גם יחד. הנתבע עשה שימוש בשירות וגלש ברשת האינטרנט באינטנסיביות וכן פנה מספר פעמים למוקד התמיכה אצל התובעת. כן טענה כי הנתבע התחבר באופן עצמאי לתובעת לאחר תאריך החוב.

הנתבע הודה כי התקשר עם YES לקבלת שירותי טלוויזיה ואינטרנט, היה מקושר לYES במשך 12 חודשים ושילם בגין תקופה זו, אך לאחר שהתנתק משירותי YES התקשר עם ספקית אינטרנט אחרת ולא עם התובעת. פניותיו לצורך תמיכה היו למוקד אליו הופנה על ידי YES. הוא מעולם לא קיבל חשבונית מהתובעת.

בסיומו של הדיון הוריתי לנתבע להמציא תוך 7 ימים מסמכים המפרטים ומוכיחים כי לאחר ניתוקו מYES היה מחובר לספקית אינטרנט אחרת וכן מסמכים המלמדים כי שילם לYES בעבור השירות שניתן לו על ידה.

בתאריך 6.11.07 הגיש הנתבע חשבוניות שקיבל מחברת YES. לעניין מסמכים אלה הגיבה התובעת בתאריך 4.12.07 וטענה כי המסמכים המצורפים הם העתקי חשבוניות אשר אינן מהוות ראיה לפירעונן על ידי הנתבע ולהפך, הן אך מלמדות על קיומו של חוב ועל התשלומים שהיה על הנתבע לשלם.

בסיומו של דיון שהתקיים בפני בתאריך 19.3.09 הוריתי לנתבע להמציא, הן לתובעת והן לבית המשפט, העתקי קבלות ששולמו בגין החשבוניות של YES.

בתאריך 16.4.09 הציג הנתבע דפי חיובי כרטיס אשראי המפרטות בתוכן חיובים לרבות חיוב לחברת YES.

בתאריך 22.4.09 הגישה התובעת תגובה. בה טענה כי החוב נשוא התביעה מתייחס לחודשים יולי 2004-יולי 2005. השירותים שסופקו לנתבע על ידי חברת YES והתשלומים בגינם כללו גם חיובים בגין תשתית אינטרנט שבוצעה על ידי YES וגם בגין שירותי הגלישה מטעם התובעת. הנתבע לא שילם את התשלומים החודשיים לחברת YES בגין שירותי האינטרנט ולכן ביצעה YES "הפרדת ספקים" והעבירה חלק מהחוב לגבייה ישירה על ידי התובעת. עוד טענה כי החשבוניות שצורפו על ידי הנתבע מגלות כי הן מתייחסות לשירותי הטלוויזיה ולא לשירותי האינטרנט נשוא כתב התביעה, הסכומים המופיעים בפירוט דפי האשראי של הנתבע מלמדים כי שילם עבור שירותי טלוויזיה ולא עבור שירותי האינטרנט.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה פסה"ד בתיק זה יינתן על סמך הקבלות שיוצגו על ידי הנתבע בהתאם להוראתי מיום זה וכן על סמך החומר בתיק.

תביעה זו נוהלה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364).

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

התובעת בתיק זה היא בבחינת המוציא מחברו ומשכך על כתפיה רובץ הנטל להוכיח את טענותיה. סבורני כי התובעת לא נשאה בנטל זה.