אינדיג ואח' נ' אזרן

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 15.9.2010 (כב' השופט אהוד שוורץ) לפיה נדחתה עתירת המבקשים לסילוק על הסף מחמת מיצוי עילה.

הבקשה הוגשה במסגרת תובענה שהגיש המשיב כנגד המבקשים, שעילתה ליקויי בנייה בדירה חדשה שרכש המשיב מהמבקשים.

המבקשים טענו כי יש לסלק את התביעה על הסף מאחר והמשיב מיצה את זכות התביעה שקמה לו בגין הסכם רכישת הדירה, וזאת במסגרת תובענה קודמת שהגיש המשיב כנגד המבקשים אשר עילתה הפרת הסכם הרכישה של הדירה הנ"ל נוכח אי התאמות בנוגע לחניה.

התובענה הראשונה הסתיימה בפסק דין בהסכמה לפני הגשת התובענה הנוכחית, מבלי לכלול בה את טענות התביעה הנוכחית ומבלי להגיש בקשה לפיצול סעדים, מה גם שטענות המשיב נשוא התביעה הנוכחית בעניין ליקויי הבנייה התגבשו והיו ידועות לו בטרם הגשת התביעה הראשונה.

המבקשים שינו את מצבם לרעה עת הסתמכו על כך שעם סיום ההליך הראשון תמה כל התדיינות משפטית בינם לבין המשיב בקשר עם הדירה. לו היו יודעים כי בכוונת המשיב להגיש את התביעה הנוכחית בגין אותה דירה ואותו הסכם רכישה לא היו מסכימים לפשרה בהליך הראשון או שהיו מתנים אותה באופן מפורש בסילוק כל טענות המשיב בגין הדירה נשוא התובענה, ובכך שינו את מצבם לרעה ויש בכך פגיעה בוודאותו והסתמכותו של מתדיין על הסכם פשרה.

בהחלטתו נשוא הבר"ע דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו בין היתר כי:

"לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה לסילוק בכל הקשור לעניין מיצוי העילה. מן החומר שבפני נחה דעתי, אם כי בדוחק רב, שניתן לברר הנדרש כאן במסגרת תביעה חדשה, גם בלא שניתן היתר לפיצול סעדים במסגרת ההליך הקודם שבין הצדדים. יצוין שפיצול סעדים ניתן לבקש עד למועד מתן פסק-דין בתיק. לא ניתן לשלול את גישת הנתבעים שמסיימים לשלם בפשרה כסף או לקיים התחייבות מתוך הנחה שתמו המחלוקות בין הצדדים, והקיימות לאותו מועד. יחד עם זאת לא ניתן גם להתעלם שהדגש והמוקד בתביעה הקודמת, היה עניין החניה והשימוש בה, כאשר מטבע הדברים ענייני ליקויים כמו כאן, עניינם לאחר תקופת מגורים מסוימת בדירה מחד ועניין זהות העילות לצורך החלת הכלל של מיצוי עילה קשה בנסיבות כאן. משכך, הבקשה בראש זה נדחית. הואיל ומדובר בעניין גבולי - אין צו להוצאות".

ע"פ סמכותי הקבועה בתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה.

החלטת בית משפט קמא הינה החלטת ביניים ומשמעותה המשך בירור ההליך לגופו. בידי המבקשים האפשרות לשוב ולהעלות את הטענות שהעלו בבקשה לסילוק על הסף בדיון עצמו, ההכרעה בעניין זה אינה סופית ולערכאה הדיונית הסמכות לשנותה במהלך הדיון (ראו גם: רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים [פורסם בנבו], 18.5.2006).

בית המשפט סבר שאת השאלה האם מוצתה העילה יש לברר בראיות מאחר ועל פניו במועד התביעה הראשונה לא גובשו עדיין טענות המשיב ביחס לליקויי הבנייה, שכן טיבן וטבען של טענות מסוג זה לעלות רק לאחר תקופת מגורים מסויימת בדירה (ראו עמ' 8 להחלטה ש' 10-12, וכן ס' 39-41 לבר"ע). בנסיבות אלה ההכרעה בעניין זה אינה סופית ואת הטענות העובדתיות שהעלו המבקשים בבקשה לסילוק על הסף בדבר ידיעתו של המשיב על טענות ליקויי הבנייה בטרם הגשת התובענה הראשונה - יוכלו המבקשים להעלות בדיון עצמו ואלה ילובנו בשים לב לתשתית הראייתית שתיפרש.

זאת ועוד, מדובר בתובענה כספית, ובמובן זה לא ייגרם למבקשים כל נזק שלא יהיה ניתן לתקנו בהוצאות הולמות בעתיד אם יקום צורך בכך לרבות האפשרות להשיג על פסק הדין בזכות (ראו: סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984; רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש [פורסם בנבו], 25.6.07).

סילוק תביעה על הסף הוא הליך דרסטי. ערכאה קמא סברה שבשלב זה אין מקום לנקוט בצעד כזה ולא שוכנעתי בנסיבות שיש מקום לתקנה (ראו גם: ע"א 3141/99 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד פונדמינסקי, פ''ד נה(5) 817).

הלכה היא שבעניינים כגון דא בהם נדחית עתירה לסילוק על הסף ערכאת הערעור תתערב אך ורק במקרים נדירים (ראו: רע"א 7552/09 ‏אפשטיין אלן מיכאל ואח' נ' בנימין גדליהו ואח'‏ [פורסם בנבו], 6.5.10). המקרה הנדון אינו נמנה על מקרים חריגים אלה.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות.

פקדון ככל שהופקד יוחזר למבקשים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010. המזכירות תודיע לצדדים.