אין למדינה היתר כללי להיות מיוצגת ע"י עורך דין בפני בית המשפט לתביעות קטנות

1.         מונח בפני כתב תביעה שבבסיסו טענה כי ביום 18.5.2014 התובעת הותקפה, נאזקה ונעצרה שלא כדין על ידי הנתבעת מרינה אוסיפוב, ששימשה מאבטחת בבית המשפט לענייני משפחה, שבו נמצאה באותו היום התובעת כמתדיינת. התובעת דורשת פיצוי של 5,000 ₪.

2.         ביום 1.7.2014 הגיש עו"ד אריאל נתן מהפרקליטות האזרחית במחוז תל אביב בשם הנתבעת השניה, הנהלת בתי המשפט (שהיא זרוע של המדינה), בקשה למתן היתר שהנתבעת השניה תהיה מיוצגת על ידי עורך דין מהפרקליטות וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

3.         הבקשה לקבלת היתר ליצוג על ידי עורך דין הוגשה, כיוון שסעיף 63 לחוק בתי המשפט קובע כי ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו. באופן פרדוקסלי הוגשה כאמור הבקשה לייצוג על ידי עורך דין כשהיא חתומה על ידי עורך דין. אם אין די בפרדוקס זה, הרי שעורך דין נתן נימק את הבקשה לקבלת היתר יצוג בכך שלפי טענתו ממילא לפי הדין מותר יצוגה של המדינה על ידי עורך דין גם בבית המשפט לתביעות קטנות. אף על פי שעורך דין נתן התעלם מהערתי על הפרדוקס הנעוץ בכך שבטרם אושרה בקשתו שהנתבעת תהיה מיוצגת על ידי עורך דין, הוא מגיש בשמה בקשות שונות, התייחסתי במלוא כובד הראש לטענותיו הרציניות בבקשה זו ובתגובה נוספת שהגיש לבית המשפט.

4.         סוגיית ייצוגה של המדינה בפני בית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורכי דין, מתמחים או מייצגים מקצועיים נתונה במחלוקת בפסיקה וטרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. בפסק דינה ברע"א 5711/08  רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.3.200) תיארה השופטת ארבל את הדעות השונות בפסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות בסוגיה זו (כשהיא מציינת לשם הדוגמה שני תיקים שבהם נפסק כי מטעמי שמירה על השוויון בין המתדיינים אין לאפשר את ייצוגה של המדינה על ידי עורך דין או מתמחה אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות - ת"ק (עכו) 2317/04 חושקובר נ' מנהל מקרקעי ישראל מחוז צפון  ות"ק (ב"ש) 1910/06 אבולקיען נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל). השופטת ארבל בחרה להשאיר את סוגיית ייצוג המדינה בפני בית המשפט לתביעות קטנות בצריך עיון. גם השופט רובינשטיין הזכיר סוגיה זו שבה חלוקות הדעות, אך לא הכריע בה. זאת, בפסק דין מן העת האחרונה יחסית – רע"א 6892/13 קרול ויואל חיימוביץ' נ' לימור אוריון ואלבר ציי רכב (23.2.2014). אף על פי שהסוגיה הספציפית שבה עוסקת החלטתי זו לא הוכרעה בפסקי הדין של בית המשפט העליון אני מוצא חשיבות עקרונית בדבריה של השופטת ארבל בפסק דין פרטוק שלפיהם "על בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד על הכלל לפיו לא יותר ייצוג על-ידי עורך דין של מי מהצדדים. התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של בית המשפט לייעל ולקצר את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים".  

5.         זה המקום לציין כי ייצוגה של המדינה בהליכים בפני בית המשפט לתביעות קטנות הוא מקרה פרטי (ובכל זאת – מיוחד) של סוגיית ייצוגם של גופים גדולים בפני בית המשפט לתביעות קטנות. הואיל וסוגיה זו אינה ניצבת בפני לא ארחיב בה. אציין רק כי הקו המנחה של בתי המשפט בסוגיה זו היא שיש להגן במידת האפשר על עקרון השוויון בין המתדיינים ולא לאפשר לגופים הגדולים להפוך את גודלם ליתרון בהליך, ושבית המשפט לתביעות קטנות אמור להיות "מעוזו של האזרח מן השורה" כלשונו של השופט רובינשטיין בפסק דין חיימוביץ', שבו קבע השופט רובינשטיין כי ייצוג חברה גדולה על ידי העובד המטפל בתיק היא פתרון סביר והוגן.

6.         עו"ד נתן שמבקש רשות שהמדינה תהיה מיוצגת על ידי עורך דין מבסס את טיעונו על קו טיעון שאומץ בעיקרו של דבר בפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע                ברת"ק 38116-02-12 מדינת ישראל נ' ניר סדון (15.4.2012) (בבתי המשפט לתביעות קטנות ניתנו לאורך השנים גם פסקי דין רבים שביטאו דעה אחרת בסוגיה זו, וכאמור לעיל היא מעולם לא הוכרעה בבית המשפט העליון). קו הטיעון של עו"ד נתן הוא זה –

א.         ההסדר בסעיף 63 לחוק בתי המשפט הקובע כי יצוג על ידי עורך דין בפני בית המשפט לתביעות קטנות יהיה רק ברשות בית המשפט הוא לפי עו"ד נתן בגדר דין כללי שמסויג בדין מיוחד הנוגע למדינה.

ב.         הדין המיוחד הנוגע למדינה מוצא ביטויו לפי עו"ד נתן במספר סעיפי חוק -