אין לחייב חברה-תובעת להפקיד ערובה אם הוכחה יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות

כללי

1.         החלטה זו מתייחסת לארבע בקשות אשר הוגשו על ידי חברת מנטפילד חברה לשילוח בינלאומי בע"מ, הנתבעת 2 בהליך העיקרי, (להלן: חברת מנטפילד) - לסילוק התובענה על הסף (בש"א 5791/06), להפקדת ערובה להבטחת הוצאות (בש"א 5794/06), לארכה למשלוח הודעה לצדדים השלישיים (בש"א 6218/06) ולתיקון כתב הגנה (בש"א 7337/06).

            משהוגשו תגובות המשיבה אדון בהן כסדרן.

2.         המשיבה, חברת מפץ הנדסת מערכות בע"מ (להלן: חברת מפץ הנדסה) הגישה תובענה כספית נגד המבקשת ונגד אחר לתשלום סך של 309,200 ש"ח פיצוי בעבור הנזקים שנגרמו לה לטענתה בעטייה של רשלנותם. לאחר שהזמינה טובין מחברה שמקום מושבה בארצות הברית התקשרה עם חברת רומן סוכני מכס בע"מ העוסקת בעמילות מכס (הנתבעת 1 בהליך העיקרי, להלן: חברת רומן) אשר התחייבה לטפל בתהליך ייבוא הטובין החל מהובלתם ממחסני היצרן וכלה בשחרורם מהמכס בארץ. לשם ביצוע פעולות ייצוא הטובין מארצות הברית ושילוחם ארצה התקשרה חברת רומן עם חברת מנטפילד. מחמת טעות באחד משלבי הייצוא הוטענו הטובין על אוניה אשר עשתה את דרכה לאחת ממדינות אויב כך שאלה אבדו ולא הגיעו ליעדם.

3.         מלכתחילה הוגשה התובענה רק נגד חברת מנטפילד. בהמשך הותרה הגשת כתב תביעה מתוקן וחברת רומן צורפה כנתבעת נוספת.

הבקשה לסילוק התובענה על הסף (בש"א 5791/06)

4.         לדעת חברת מנטפלד דין התובענה להמחק על הסף מחמת העדר עילה. על פי הנטען אין בתיאור העובדתי בכתב התביעה כדי לבסס עילת תביעה נגדה, ועל פניו אין יריבות בין השתיים. עוד היא טוענת, כי התובענה התיישנה משום שהוגשה לאחר חלוף המועד בן שנה אחת ממועד היווצרות העילה אשר נקבע באמנת האג, החלה בענייננו, כמועד התיישנות.

5.         העדר עילה - בעניין זה צודקת באת כח חברת מנטפילד, כי בחינת השאלה האם כתב תביעה מגלה עילה נעשית על סמך העובדות המפורטות בו בלבד, ללא הפניה לעובדות ממקור חיצוני. לכן, בהיות הטענה משפטית גרידא אין צורך לתמוך אותה בתצהיר. עם זאת, הגם שהפירוט העובדתי בכתב התביעה ככל שמתייחס לחברת מנטפילד דל למדיי אין לומר כי אין כל יסוד לעילת תביעה נגדה. מעובדות אלו עולה, כי מיוחסת לה אחריות מכח עילה בנזיקין. לקיומה של העוולה אין נפקא מינה עם מי התקשרה חברת מפץ הנדסה בחוזה. אם סבורה חברת מנטפילד כי העובדות אינן מפורטות די הצורך פתוחה הדרך לפניה לפנות בדרישה לפרטים נוספים ועל ידי כך לצמצם את גדר המחלוקת.

ככל שהטענה הנה העדר יריבות הרי שזו סוגיה הטעונה בירור וליבון עובדתי ולשם כך יש לשמוע ראיות.

6.         לעניין טענת ההתיישנות - כתב התביעה המקורי הוגש ביום 13.5.02 בגין אירוע משנת 2000. על פני הדברים הוגשה התובענה בתום תקופת ההתיישנות המקוצרת שנקבעה באמנת האג. למותר לציין כי אף כי המדובר בהתיישנות מהותית, כך שניתן להעלותה בכל שלב משלבי הדיון הרי שעל מנת שתהא חלק מהמחלוקת הטעונה הכרעה מן הראוי שתועלה בכתב ההגנה. הטענה לא נטענה בכתב ההגנה, המקורי והמתוקן, ומעיון בנוסח כתב ההגנה המצורף לבקשה לתיקון, לא מצאתי לה רמז. די בכך כדי לדחותה.

7.         מכל מקום השאלה האם בנסיבות מצוי המקרה בגדר המקרים עליהם חלים  כללי אמנת האג טעונה אף היא בירור וליבון עובדתי, ועל כן לא ניתן להכריע בה ללא שמיעת ראיות. בנסיבות אלו, איני רואה צורך להרחיב ולבחון את תחולתה על יסוד הנחות עובדתיות שונות.

טענת התיישנות, כטענת סף, נדחית אפוא בזאת.

הבקשה למתן ערובה להוצאות (בש"א 5794/06)

8.         בקשה זו מושתתת על הוראת סעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) להורות לה ליתן ערובה להבטחת הוצאות חברת מנטפילד, הטוענת כי היה ותזכה בהגנתה לא יהיה לה ממה להפרע.

חברת מנטפילד סבורה כי סיכוייה לזכות בהגנתה טובים למדיי, שכן לדעתה כתב התביעה נגדה אינו מגלה עילה ובכל מקרה התובענה התיישנה. זאת ועוד, מצבה הכלכלי של חברת מפץ הנדסה מעורר חשש ממשי כי בתום ניהול הליך יקר תמצא את עצמה בפני שוקת שבורה.

9.         סוגיית חיוב תובע במתן ערובה להוצאות מוסדרת בשני מקורות חקיקה שונים. בנוגע לתובע בשר ודם חלה תקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ואילו ביחס לחברה מוגבלת במניות חל סעיף 353א ל חוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), שקודמו היה סעיף 232 ל פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות).

            סעיף 353א לחוק החברות קובע לאמור:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

לשון סעיף 353א לחוק החברות דומה לזו של קודמו, סעיף 232 לפקודת החברות, שזה ניסוחו: