אימרה נ' שחם גבעת עדה בע"מ

החלטה

המבקשת ("אימרה") הגישה נגד המשיבה ("שחם") בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה מטרד ריח, שעל פי הטענה נגרם ממפעל מחזור עופות ובקר הממוקם בין היישוב גבעת עדה לבין קיבוץ רגבים ונמצא בבעלות ובהפעלת שחם.

שחם הגישה תשובה לבקשת האישור, ובנוסף היא הגישה בקשה למתן היתר למשלוח הודעה לצד שלישי ("ההודעה") לקיבוץ רגבים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ("רגבים") ולרפת רגלים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ("רגלים"). לטענת שחם, מפעלה מצוי בלב אזור חקלאי אשר בו מצויים, בין השאר, גם רפת של כאלף פרות (המופעלת על ידי רגלים), לולים המשתרעים על פני שטח נרחב (המופעלים על ידי רגבים), בריכות חמצון ומאגר מים גדול ממדים. כל אלה, כך הטענה, גורמים בעצמם למטרדי ריח חריף, ואי אפשר להפריד בין הנזק שהוא תוצאת המטרד המיוחס לשחם לבין הנזק שהוא תוצאת המטרדים האחרים הקיימים באותו אזור.

שחם טוענת שאף שבתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע–2010 ("התקנות") אין הסדר המאפשר משלוח הודעה לצד שלישי, יש להחיל במקרה דנן את הוראת תקנה 19(א) של התקנות הקובעת כי: "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים, והכול אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון".

טענת שחם היא, שמכיוון שלא ניתן להפריד בין מקורות הריח – ממילא גם לא ניתן להפריד בין הנזקים הנגרמים כתוצאה ממטרדי הריח, ולכן, בהנחה שהמבקשת תוכיח את טענותיה כלפי שחם, יש לראות ברגבים וברגלים מזיקים במשותף עמה, ולכן יש להתיר לה להגיש תובענה, על דרך הודעה לצד שלישי, כנגד רגבים ורגלים.

אימרה מתנגדת לבקשה, ועיקר טענתה הוא שבקשת אישור תובענה כייצוגית הוא הליך מיוחד ויוצא דופן, המוסדר בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו–2006 ("החוק"), ונוכח מאפייניו המיוחדים אין להתיר הגשת הודעה לצד שלישי בשלב בירור בקשת האישור אלא, אם בכלל, בשלב בירור התובענה, אם תאושר כייצוגית. נטען עוד, שהליך של בקשת אישור הוא הליך מקדמי, שאחת מתוצאותיו האפשריות היא תיקון כתב התביעה שתאושר כייצוגית, וכי בשלב זה המשיבה בבקשת האישור (הנתבעת) טרם הגישה כתב הגנה וממילא אין תחולה לתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד–1984 ("תקסד"א"), שעניינה הודעת צד שלישי בתובענה שהוגשו בה כתבי תביעה והגנה. בנוסף, נטען גם שמתן רשות לשלוח הודעת צד שלישי יסרבל את ההליך ויכביד עליו שלא לצורך.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה, ולהתיר את משלוח ההודעה לצד שלישי באופן ובתנאים שיפורטו להלן בהחלטה זו.

המסגרת הנורמטיבית להכרעה בבקשה זו מצויה בתקנה 19(א) לתקנות, שכאמור מאפשרת לאמץ את ההוראות הרלוונטיות של תקסד"א, תוך התאמתן למאפיינים המיוחדים של ההליך הייצוגי שהכול מסכימים שהוא בבחינת sui generis (בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר (22.11.12)). אלא שהליך האישור הוא בעיקרו הליך דיוני שאינו עוסק בהיבטים המהותיים של התובענה, והשאלה היא אם יש מקום לתת את הדעת לשיקולים שיסודם במשפט המהותי כבר בשלב המוקדם של בקשת האישור.

שחם טוענת, והדבר נתמך בתצהיר מטעמה – שלא בא לו מענה מצדה של אימרה – שרגבים ורגלים, שפעילותן מתקיימת באזור הסמוך למפעלה, הן "יצרניות" מטרדי ריח עזים במידה שאינה נופלת ואף עולה על מטרד הריח המיוחס לה. לכן לכאורה שחם, רגבים ורגלים הם מזיקים במשותף הגורמים נזק שאינו ניתן לחלוקה (ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר פ"ד מד(2), 89 (1990)), ובמצב דברים זה אם תאושר התביעה נגד שחם כייצוגית והיא גם תתקבל, לכאורה תהיה לה זכות כלפי רגבים ורגלים לשיפוי כאמור בסעיף 84 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (ראו, למשל, ע"א 3656/99 טרנסכלל בע"מ נ' מ.א.ר. מסחר וספנות בע"מ , פ"ד נו (2) (344 (2001)). בתשובתה לבקשה לא חלקה אימרה על כך שמצב עניינים כזה הוא תוצאה אפשרית של בקשת האישור, אלא שכאמור היא טענה שתורם של הליכי צד שלישי יגיע רק לאחר שבקשת האישור תתקבל והתובענה תאושר כייצוגית.

טענה זו איני יכול לקבל, הן מפני החשש לפגיעה אפשרית בעניינן של רגבים ורגלים והן מפני השיבוש הצפוי בניהולו של ההליך הייצוגי. ובמה דברים אמורים? אם יידחה צירופן של רגבים ורגלים כצדדים שלישיים לשלב שלאחר אישור התובענה כייצוגית, תימנע מהן האפשרות לטעון כנגד כשרותה של התובענה להתברר כייצוגית, והן ימצאו עצמן נתבעות על דרך של הודעה לצדדים שלישיים בתובענה שאושרה כייצוגית מבלי שהייתה להן הזדמנות לטעון כנגד כך בשלב הדיון בבקשת האישור. מצב עניינים כזה עמד ביסודו של העניין שנדון בע"א 8490/01 אייל ניירות ערך והנפקות (1988) בע"מ נ' סבן (3.12.01) ואף שפסק הדין שם נסב על עניין אחר (סירוב השופט שישב בדין לפסול עצמו) מתיאור הנסיבות מתבררת חומרתה של התקלה האפשרית אם תתקבל טענתה של אימרה. משום כך, וכדי למנוע תוצאה בלתי רצויה זו, אני סבור שיש לצרף את רגבים ורגלים להליך כבר בשלב הנוכחי ובדרך זו לאפשר להן לטעון כנגד אימרה כל טענה הנוגעת לבקשת האישור כאילו הן עצמן היו המשיבות בבקשה. על רקע מאפייניו של הליך בקשת האישור, אין צורך שייערך כבר עתה בירור של הטענות ההדדיות שבין שחם לבין רגבים ורגלים, ותורו של בירור כזה יגיע אם וכאשר תאושר התובענה כייצוגית.

סיכומו של דבר הוא, אם כן, שאני מקבל את הבקשה במובן זה שאני קובע שרגבים ורגלים יצורפו כמשיבות לבקשת האישור על מנת שיוכלו לטעון כנגדה כל טענה שיכלו לטעון אם הייתה מוגשת כנגדן. בהתאם לכך, רגבים ורגלים יגישו תשובות לבקשת האישור תוך שישים ימים, ואימרה תגיש את תשובתה לתשובות – הן של שחם והן של רגבים ורגלים (ככל שיוגשו כאלה) – תוך שלושים ימים לאחר מכן.

אימרה תשלם לשחם שכר טרחת עורך בסכום של 5,000 ₪.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ג, 13 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: סיגל