אילן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ההליך:

1. התובע- יליד 5.8.68, נפגע בתאונת דרכים נשוא התביעה מיום 4.9.08 (להלן: "התאונה"), כאשר נהג ברכב שהיה מבוטח אותה עת בביטוח חובה אצל הנתבעת.

המחלוקת נשוא תביעה זו, שהוגשה מכח חוק הפיצויים לנפגעי לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1976, נוגעת לגובה נזקו של התובע בגין התאונה.

הפגיעה, הנכות הרפואית:

2.לאחר התאונה שהתרחשה על פי הנטען בשעה 21:40- המשיך התובע בנסיעה לאירוע של חתונה אליו היה בדרכו עובר לה.

לטענתו- לאחר פסק זמן קצר של 5 דקות ביקש מאחיו כי יסיע אותו לחדר המיון של ביה"ח אסף הרופא.

התובע נחקר על פרק הזמן שחלף בין התאונה לבין השעה שבה נפתח תיק חדר מיון (00:41) והנתבעת טענה שמבדיקת לו"ז עולה כי שהה באירוע החתונה למעלה משעתיים בטרם נפנה לחדר המיון (עמ' 8 – 9 לפרוטוקול, ש. 17).

על פניו- אכן כך, אך איני מוצאת לייחס חשיבות יתרה לעניין זה, בכל הנוגע לעצם קרות התאונה שאינה במחלוקת או עצמתה. השלכותיה – ממילא תבחנה בראי חוו"ד המומחה וכלל הראיות, כמפורט בהמשך.

3.התובע נבדק בחדר המיון. המשך המעקב והטיפול נעשו במסגרת קופ"ח, כמפורט אף במסמכים הרפואיים שהוגשו ובסיכומי התובע.

4.לצורך התביעה מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי ד"ר ניסים אוחנה (להלן: "המומחה"). המומחה ציין בחוו"ד כי התרשם במהלך הבדיקה כי שיתוף של התובע לא היה מיטבי ועם זאת, כי מתקיימת בו נכות מסויימת כתוצאה מהתאונה, בכל הקשור לגב התחתון. המומחה קבע נכויות זמניות משתנות למשך כשנה, כדלקמן: 100% למשך חודש אחד; 80% למשך החודש השני; 60% למשך החודש השלישי; 50% למשך שלושה חודשים נוספים ועד תום 6 חודשים מיום התאונה; 20% למשך שלושה חודשים נוספים ועד תום שנה ממועד התאונה.

המומחה העריך כי "התובע לוקה כיום בנכות צמיתה בגין כאבי גב תחתון בלבד ומגבלת תנועה קלה בשניים מתוך שלושה מישורים בשיעור של 4% מותאמים לתקנה 37(7)א לתקנות המל"ל לקביעת נכות מעבודה, שמתוכה יש לקזז מחצית בגין רקע חולני קודם ולהעמיד את נכותו כתוצאה מהתאונה על 2% בלבד.

עוד בחוות הדעת מציין המומחה כי קיים רקע חולני של עמ"ש צווארי טרם התאונה וכי מכל מקום טווח בצוואר התנועה היה מלא.

המומחה לא זומן לחקירה על חוו"ד על ידי מי מהצדדים והיא אף לא נסתרה בדרך אחרת.

הנכות התפקודית:

5.מהראיות שהובאו (ואף התובע מעיד כך על עצמו), עולה עוד עובר לתאונה הוא סבל מבעיות רפואיות שונות ומגוונות- גופניות ובעיקר נפשיות משמעותיות. התובע טוען כי בעיותיו הקודמות הקשו על השתלבותו בשוק העבודה אך לא פגעו במסוגלותו לעבוד, בהתחשב במגבלותיו, בקושי להתמיד במקומות עבודה וכי חרף אלה הצליח להתמיד בעבודתו כסדרן סחורות בכלבו, במשך 18 חודשים תמימים ערב התאונה.

התובע מציין כי לאחר תקופת היעדרות בחודש הראשון שלאחר התאונה שב לעבודתו אולם ביום 2.1.09 (דהיינו, כ- 3 חודשים אחרי התאונה) הוא פוטר בגין היעדרויות תכופות ממקום עבודתו בקשר עם מצבו הרפואי.

לטענתו, לא עבד במשך כ- 9חודשים ורק ביום 01.10.09 חזר למעגל העבודה.

התובע מפנה לכך שהנכויות הזמניות שקבע המומחה היו למשך כשנה. הוא אף משווה בין הכנסתו עובר לתאונה וזו שבחוות הדעת, העומדת על פחות ממחצית.

סבור התובע כי יש להפעיל בעניינו את עקרון "הגולגולת הדקה" באשר לשיטתו הנכות האורתופדית שקבעה המומחה בגין התאונה והצטרפה לנכויות הקודמות, לרבות בעמ"ש, בדרכי הנשימה (אסטמה) ולנכות הנפשית כמוה כ"קש ששבר את גב הגמל", גרמה ליציאתו ממעגל העבודה למשך 9 חודשים ולכך שלעולם לא יוכל לעבוד בעבודות כפיים לא מקצועיות, דוגמת אלו בהן עסק עובר לתאונה.