אילייב(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לעצור את העורר לצורכי השלמת החקירה עד מחר.

ספק רב בעיניי אם היה מקום לערר זה, בשים לב לפעולות החקירה שהיה צריך לבצע, ולכך שממילא נקצב המעצר עד מחר. אדרבא, פה עולה החשש כי עצם הערר, והתייצבות העורר לדיון בו, עלולים לשבש את מהלך החקירה ולגרור צורך בהארכה נוספת של המעצר.

העבירות שבהן חשוד העורר הן מסוג עבירות אלימות אימפולסיביות, שלגביהם קיים ספק בדבר היכולת האפקטיבית לעקר את המסוכנות בתנאי מעצר בית. מדובר על עבירות אלימות במשפחה, והחלופה המוצעת, של מעצר בית במחיצת בני משפחה, אינה מעקרת את הסיכון במידה המצדיקה ליטול אותו, הן לעניין המסוכנות כלפי קורבנות האלימות והן לעניין שיבוש ההליכים, לצורך המרת יום אחד של מעצר במעצר בית.

לעניין טענות הסנגור בקשר עם העדר חשש לשיבוש הליכים אעיר כי חרף העובדה כי בני המשפחה העשויים לשוב ולהיחקר כבר מסרו גרסה – עצם הצורך בחקירה חוזרת, והיתרונות שייתכן שניתן יהיה להפיק ממנה, מצביעים על כך שיש מה לשבש. בהקשר כזה, כאשר בין אם מדובר בהתרברבות ובין אם אין מדובר בהתרברבות, עצם העבירות מעיד על תפיסה מעוותת של מערך היחסים במשפחה – החשש מהפעלת לחץ על מחקרים פוטנציאליים אינו זניח.

התרשמתי כי המשטרה לא התרשלה בביצוע פעולות החקירה בזמן שעמד לרשותה, חרף החגים, וכי נותרו פעולות חקירה אשר מצריכות את הזמן שנותר לפי משך המעצר המקורי שנקבע.

מן הטעמים שצוינו לעיל, איני סבור כי יש מקום להורות למשטרה להשלים את פעולות החקירה בתנאי החלופה המוצעת.

לאור המקובץ, הערר נדחה.

לבקשת הסנגור אציין כי האיזון בין הסיכונים שנעשה בהחלטתי לעיל, אינו מקרין בהכרח על האיזון בין הסיכונים שיהיה מקום לעשות בשלבים הבאים של ההליך, בהתאם לנסיבות ולמאפיינים של הצומת שבו תיעשה ההחלטה הרלוונטית.

העורר יישאר במעצר ויובא בפני שופט כפי שנקבע בהחלטה המקורית.

ניתנה והודעה היום י"ט תשרי תשע"א, 27/09/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה פרידלנדר, שופט

הוקלד על ידי: אירנה ארונס