אילוז נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשה חוזרת למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב.

התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 14.7.09.

בהחלטת בית המשפט מיום 7.5.12 מונו לבדיקתה מומחים בתחום האורטופדי ובתחום הפסיכיאטרי.

הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי נדחתה והבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב נדחתה בהסתייגות לפיה אם יוצגו מסמכים עדכניים ניתן יהיה לשקול את הבקשה בשנית.

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדי, ד"ר אדר, אשר המליץ על אחוזי נכות זמניים, הגישה התובעת בקשה נוספת למינוי מומחה בתחום הכאב.

כבוד הרשם יוחנן גבאי קבע בהחלטת מיום 5.11.13 כי ההחלטה בבקשה החוזרת תינתן לאחר בדיקתה החוזרת של התובעת על ידי ד"ר אדר (בהתאם להמלצתו בחוות הדעת), במסגרתה ייתן ד"ר אדר את הדעת גם על הצורך במינויו של מומחה בתחום הכאב.

ביום 8.4.14 הוגשה חוות דעתו המשלימה של ד"ר אדר.

במסגרת חוות דעתו התייחס לבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב בקובעו כי "רופא כאב עשוי להמליץ על אחוזי נכות שונים תוך התחשבות בפן הפסיכולוגי של המטופל עם כאבים כרוניים".

נוכח המלצה זו שבה התובעת ועותרת למינוי מומחה בתחום הכאב.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי התובעת לא הציגה הלכה למעשה מסמכים רפואיים התומכים בטענותיה, וכי לתלונותיה של התובעת בתחום הכאב ניתנה התייחסות במסגרת חוות הדעת בתחום האורטופדי.

דיון

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחוות הדעת שהוגשו בתיק ובמסמכים הרפואיים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת התובעת למינוי מומחה נפרד בתחום הכאב.

אכן, ישנם מקרים מתאימים בהם נושא הכאב עומד בפני עצמו ובנפרד מהתחומים הרפואיים בהם מונו מומחים רפואיים על ידי בית המשפט.

יפים לעניין זה הדברים האמורים ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.10.07), שם קבע כבוד השופט ריבלין כי :

"כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב,יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי".

ברע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 5.9.11), חזר כבוד השופט ריבלין על העיקרון שהתווה ברע"א 4299/07 והוסיף: "ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי (ההדגשה אינה במקור-ע.ק).

עיון בחוות דעתו של ד"ר אדר, המומחה בתחום האורטופדי, מעלה כי במסגרת הבדיקות שערך לתובעת, התייחס המומחה לכאבים החזקים שחשה התובעת בכף ידה ובידה, להגבלות התפקודיות בשורש כף היד, לתחושת הזרמים לאורך היד ולהגבלות בתנועות כתף שמאל.

בהתאמה קבע ד"ר אדר כי התובעת מגלה סימפטומים של מספר תסמונות: shoulder hand syndrom , CRPS ו- Central sensitization.

שיעור הנכות הצמיתה אשר נקבעה לתובעת מבוססת בהתאמה על הסימפטומים והתלונות שהוזכרו לעיל.