איי קיו גבוה בע"מ נ' וויזל

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר.

העובדות וטענות הצדדים:

תיק ההוצאה לפועל שמספרו 0122368400 נפתח על ידי המשיבה כנגד המבקש לביצוע המחאה ע"ס 47,000 ₪ (להלן – ההמחאה).

המבקש הגיש התנגדות לביצוע ההמחאה במסגרתה נטען, כי בית עסק המנוהל על ידי אשתו – אפרסמון – מכר למשיבה סחורה. מאחר ומדובר היה בסחורה בהיקף חריג מהרגיל, ביקשה המשיבה מהמבקש המחאה לביטחון, על מנת להבטיח את התחייבות אפרסמון להעניק שירות למשיבה. לפיכך, משך המבקש את ההמחאה, שסכומה היה כסכום שיעור התקבולים שהיה על המשיבה לשלם לאפרסמון (וששולמו בפועל). בנסיבות העניין, לאחר שבסופו של יום כלל לא נתבקש אפרסמון להעניק שירות כלשהו למשיבה בגין הסחורה, אין מקום לדרוש את פירעונה.

המשיבה טוענת, כי גרסתו של המבקש באשר למהות העסקה במסגרתה נמשכה ההמחאה אינה נכונה.

המבקש נחקר על תצהירו התומך בהתנגדות והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה:

התנגדות לביצוע שטר נדונה כבקשה למתן רשות להגן.

הלכה היא, כי במסגרת דיון בהתנגדות די אם יראה הנתבע שעומדת לו הגנה לכאורה, כאשר בדיון בהתנגדות אין בודקים כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו, אין בוחנים את טיב ראיותיו ואין מקום לקבוע ממצאי מהימנות [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003), עמ' 309 – 311]. עם זאת, על בעל דין להתכבד ולפרט את הטענות המבססות את הגנתו [ע"א 527/07מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ [פורסם בנבו]. 

גרסת המבקש אינה מפורטת באופן מספק ואינה נתמכת במסמכים לביסוס גרסתו. המבקש אומנם אינו נדרש לתמוך את ההתנגדות בראיות, אולם לנוכח היעדר פירוט מספק בתצהיר והעדר מסמכים, לא ניתן להשלים את הפרטים החסרים בתצהיר ממסמכים שונים בכל הקשור לעסקה ולגרסה ביחס לעסקה (שהינה גרסה חריגה – מוכר הינו גורם שאמור לקבל תשלום ולא למסור אמצעי תשלום לקונה). בשים לב לסתירה משמעותית בין הגרסה (החסרה) בתצהיר לבין עדותו בחקירה הנגדית, אני קובע, כי הגנת המבקש הינה הגנת בדים, על כל הכרוך והמשתמע מכך. הגעתי לכלל המסקנה כאמור על יסוד הימנעות המבקש מלפרט בתצהירו את לו הזמנים המדויק בכל הקשור לפרטי העסקה ואת תוכנה המלא של העסקה. כמו כן, מקריאת הגרסה בתצהיר מתקבל הרושם, כי מסירת ההמחאה על ידי המבקש למשיבה נעשתה בד בבד עם ביצוע עסקת הרכישה והתשלום הנגדי ששילמה המשיבה לאפרסמון. המבקש מציין בסעיף 6 לתצהירו התומך בהתנגדות: "כאן המקום לציין כי סכום זה הנו חריג באופן יחסי לרכישות שביצעה הזוכה ועל רקע זה ביקשה, מנהלת החשבונות של הזוכה ... לקבל ממני שיק ערבות אישי להבטחת מתן שירות ביחס לאביזרי האופנה שנרכשו". היינו, עולה שלא היה בדעת המשיבה לשלם לאפרסמון על סחורה חדשה בהיקף כאמור, אלא לאחר קבלת המחאה נגדית משוכה על ידי המבקש. גרסה זו משמשת הסבר להתנהלותו החריגה (מבחינה מסחרית) של המבקש (מסירת המחאה על ידי מוכר לקונה). בחקירתו הנגדית, עם זאת, עולה גרסה שונה. בתשובה לשאלה שהופנתה אליו השיב המבקש: "הם היו חייבים לי, הם רכשו מהעסק סחורה בשווי 47,000 ₪, הם לא הסכימו לשלם לי במשך תקופה ארוכה רק אם אשאיר להם שיק לביטחון שאני אספק שרות לסחורה שניתנה, לא הייתה לי ברירה ונתתי את השיק לביטחון" (עמ' 1, ש' 18 – 20). היינו, לפי גרסה זו, קודם בוצעה הרכישה, ורק משבושש התשלום להגיע, נאלץ המבקש למסור המחאה אישית שלו (למרות שבית העסק אפרסמון מנוהל על ידי אשתו), כתנאי לתשלום חוב שהמשיבה נותרה חייבת לו "במשך תקופה ארוכה". גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה שנמסרה בתצהיר התומך בהתנגדות ולא מצאתי בסיכומי המבקש הסבר להבדל כאמור בגרסאותיו.

סוף דבר: 

ההתנגדות נדחית. הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

המבקש ישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיב ע"ס 4,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק מהחלטתי אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"א, 19 מאי 2011, בהעדר הצדדים.