איי.פי.אס ישראל פולימרס סרוויסס בע"מ נ'קידרון אחזקות תעשייתיות בע"מ ואח'

פסק דין

המחלוקת נשוא תיק זה, בתמצית

1.כפי שיובהר להלן, העובדות בתיק זה, ברובן, אינן שנויות במחלוקת. כמו כן החוב נשוא כתב התביעה, שמקורו בשיקים שמסרה הנתבעת מס' 2 לתובעת, אף הוא אינו במחלוקת ועומד על סך של 279,737 ₪ (סעיף 42 לכתב התביעה המתוקן). הנתבעת מס' 2 נמצאת בכינוס נכסים ולפיכך לא ניתן לפרוע את החוב הימנה. השאלה העומדת לדיון הינה האם ניתן לפרוע חוב זה מחברות הקשורות לנתבעת 2 (הנתבעות 1;3;8;9;10), וכן מבעלי תפקידים שונים, כפי שיפורטו להלן, בחברות אלו (הנתבעים 4-6). לטענת התובעת, ניתן לחייב נתבעים אלו מכוח דיני הרמת מסך; אחריות בעלי מניות ו/או אחריות נושאי משרה; מצג שווא; השתק; רשלנות; הפר חובת תום לב בקיום משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ובקיום חוזה. הנתבעים כופרים בטענות התובעת, טוענים כי התובעת "יורה לכל הכיוונים" במטרה להגיע לכיס עמוק וכי טענותיה המשפטיות משוללות כל יסוד, הן עובדתי והן משפטי. זוהי בתמציתה התביעה שבפניי, כעת אסקור את הצדדים והעובדות (על פי סדר כרונולוגי) כפי שהתבררו במהלך המשפט, ככל שדרושות הן להכרעה.

הצדדים לתביעה והעובדות הצריכות לה, כפי שהתבררו במהלך המשפט

2.התובעת הינה חברה העוסקת במסחר ובשיווק של מוצרי גלם לתעשיית הפלסטיק והמנהל הכללי שלה הינו מר יגאל צפריר (להלן: "צפריר"). הנתבעת 1 (להלן: "קידרון אחזקות") היא חברה ציבורית העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק בהזרקה. שמה הקודם של קידרון אחזקות היה "טכנופלסט", ובחודש מאי 2004 נרכשה טכנופלסט על ידי הנתבע 5 (להלן: "זוז") או מי מטעמו. טכנופלסט עמדה אז על סף פירוק, וחובותיה לבנקים עמדו אותה עת על כ – 20 מיליון ₪. זוז טען כי היה מודע למצבה של טכנופלסט אך קיווה להחזיר אותה לקו חיובי (עמ' 215 שו' 10).

3.לאחר רכישת טכנופלסט ובסמוך לכך, הקימה הנתבעת מס' 7 את הנתבעת 2 (להלן: "קידרון שיווק"). מנהליה הרשומים של קידרון שיווק בעת הגשת התביעה היו זוז והנתבע מס' 3, רואי מכנס (להלן: "מכנס"). קידרון שיווק פעלה כזרוע המסחרית של קידרון אחזקות. היא עסקה ברכישת חומרי הגלם שנדרשו לייצור במפעל של קידרון אחזקות, ושיווקה את המוצרים של קידרון אחזקות (תצהיר מר מידן, סעיפים 8 ו-14). חברה זו היתה בבעלות מלאה של קידרון אחזקות, באמצעות השותפות (מבנה האחזקות בחברות צורף כנספח 2 לתצהירי העדות של מר מידן ומר זוז). הנתבעים טענו שגורמים אלו של קבוצת קידרון (אחזקות ושיווק) עסקו בתחום ספציפי - התחום התרמופלסטי.

4. המשיכו הנתבעים וטענו שלצד הפעילות בתחום התרמופלסטי התקיימה תחת אותה קבוצה פעילות שונה ונפרדת בתחום אחר - התחום התרמוסטי - פלסטיק נוזלי שאינו ניתן למיחזור. הנתבעת מס' 3, קידרון פלסטיקה בע"מ (להלן: "קידרון פלסטיקה"), עסקה ברכש ושיווק של מוצרי פלסטיק בתחום התרמוסטי (תצהיר בם, סעיף 8 ; תצהיר מידן, סעיף 13 ; עדות מר צפריר, עמוד 14 שורות 12-1). קידרון פלסטיקה לא קיימה מפעל יצרני, אלא עסקה במסחר והחזיקה מחסן בחיפה, לאחסון חומרים נוזליים (עדות מר מידן, עמוד 140 שורות 7-4). אין מחלוקת שגם קידרון פלסטיקה היתה בבעלות מלאה של קידרון אחזקות.

5.אכן ניתן לקבוע ממצא עובדתי שקידרון פלסטיקה וקידרון שיווק נבדלו בפעילותן. צפריר נשאל "אומרים לנו העדים כאן, חב' פלסטיקה עוסקת בתחום טרמוסטי, חב' שיווק עוסקת בתחום טרמופלסטי,... האמירה הזאת פלסטיקה טרמוסטי, שיווק טרמופלסטי, אתה חולק עליה?" וצפריר ענה "אני לא חולק על כלום ... אני לא אומר שזה לא נכון" (עדות צפריר, עמוד 14 שורות 12-1). עוד ניתן לקבוע שהתובעת היא ספקית של חומרי גלם בתחום התרמופלסטי, דהיינו התחום בו עסקו קידרון אחזקות וקידרון שיווק (עדות מר מידן, עמוד 139 שורות 20-17).

6.אין מחלוקת בין הצדדים שבמהלך שנת 2005 פנה מר אלי סניור, נציג התובעת העוסק בקשרי לקוחות (להלן : "סניור"), לנתבע מס' 4 ,מר יעקב מידן (להלן: "מידן") אשר שימש כדירקטור בקידרון אחזקות וכן כמנהל הכללי של קידרון פלסטיקה, והציע שהתובעת תספק לקידרון אחזקות חומרי גלם (תצהיר מידן, סעיף 16). מר מידן העביר את הבקשה לנציגי קידרון אחזקות (תצהיר מר מידן, סעיף 17). לטענת הנתבעים, בדרך העסקים הרגילה בתחום התרמופלסטי, קידרון שיווק נהגה לרכוש את חומרי הגלם עבור קידרון אחזקות, ולפיכך כך הוצע גם לתובעת לנהוג (תצהיר מר מידן, סעיפים 18-17).

7.במקרה שלפנינו, אין מחלוקת שההתקשרות הראשונית נערכה דווקא בין התובעת לבין קידרון פלסטיקה. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם מדובר בהחלטה של הנתבעים (כך לטענת התובעת) או שמא ההתקשרות נעשתה בדרך זו לבקשת התובעת (כך טוענים הנתבעים) . בעניין זה מרחיבים הנתבעים וטוענים שהתובעת סירבה למכור את חומרי הגלם לקידרון שיווק, ונימקה את סירובה בסירוב של חברת ביטוח אשראי לבטח את ההתקשרות עם קידרון שיווק (תצהיר מר מידן, סעיפים 20-18). בשל מגבלת ביטוח האשראי, התובעת ביקשה להתקשר עם קידרון פלסטיקה (תצהיר מר מידן, סעיף 20).

8.ממשיכים הנתבעים וטוענים כי קידרון פלסטיקה הסכימה לבקשה המיוחדת והחריגה של התובעת, כי היא תהא זו שתרכוש את חומרי הגלם באשראי כנגד שיקים דחויים (תצהיר מידן, סעיף 19 ; תצהיר זוז, סעיף 17). הסכמתה של קידרון פלסטיקה להתקשר עם התובעת חרגה מדרך ההתנהלות הרגילה של קידרון פלסטיקה וקידרון שיווק (תצהיר מידן, סעיפים 20 ו-22; תצהיר זוז, סעיף 17), וכי היתה זו התקשרות בודדת של קידרון פלסטיקה עם ספק בתחום התרמופלסטי (עדות מידן, עמוד 122 שורה 25 עד עמוד 123 שורה 1). אתייחס למחלוקת זו בהמשך, עם מתן הכרעתי.

9.כך או כך, אין מחלוקת שבמהלך שנת 2005 ועד שלהי שנת 2006, ההתקשרות נעשתה בין התובעת לבין קידרון פלסטיקה, כשזו האחרונה מוסרת שיקים דחויים, ראו נספחים י"א – י"ב לתצהיר צפריר. כמו כן אין מחלוקת שההתקשרות האחרונה בין התובעת לבין קידרון פלסטיקה הינה ההתקשרות מיום 13/8/3002, ראו נספח ט' לתצהיר צפריר. אין מחלוקת שהסחורה הנזכרת בהזמנה זו סופקה על ידי התובעת ושהתמורה שולמה במלואה על ידי קידרון פלסטיקה.

10.בסמוך לקשר שנוצר בין התובעת לבין מידן, כפי שתואר לעיל, העניקה קרן פייט, קרן השקעות פרטית (להלן: "קרן פייט" ו/או "הקרן") בחודש מאי 2005 הלוואה לקידרון אחזקות בסך של שלושה וחצי מיליון דולר (תצהיר מכנס, סעיף 3, עדותו בעמ' 66 שו' 9; עמ' 67 שו' 22-25). כבטוחה להלוואה זו קיבלה לידיה קרן פייט שיעבוד ראשון על מניות קידרון פלסטיקה. מכנס שימש כנציג הקרן בדירקטוריון פלסטיקה החל מחודש אוגוסט 2005 ועד לחודש פברואר 2007, עת נמכרו נכסי קידרון פלסטיקה ונכסיה (עדות מכנס בעמ' 71 שו' 26).

11.הנתבעים טענו כי בחודש נובמבר 2006 פנה סמנכ"ל הכספים של קידרון אחזקות, מר אייל שלמון, למנכ"ל קידרון פלסטיקה, מידן, וביקש ממנו לסיים את ההתקשרות של קידרון פלסטיקה עם התובעת (תצהיר מר מידן, סעיף 26 ; עדות מר מידן, עמוד 124 שורות 23-20, עמוד 128 שורות 16-12). לטענתם, מר שלמון ביקש זאת כיוון שדרך ניהול העסקים עם התובעת סטתה מתוואי הפעילות העסקית הרגיל של קידרון פלסטיקה ומהמבנה המאורגן של החברות הנתבעות (תצהיר מר מידן, סעיף 26).

12.תהא הסיבה אשר תהא (ועל כך ארחיב בהכרעתי), שלח מידן ביום 14 בנובמבר 2006 הודעת דואר אלקטרוני לגב' רוית סלומון, עובדת של התובעת, לפיה "מהיום והלאה אנחנו יכולים להוציא צ'קים דחויים רק מקידרון פלסטיקה שיווק - ולא מקידרון פלסטיקה בע"מ. הבעלות של שתי החברות זהה - אבל בהיותנו חברה ציבורית נדרשנו לפעול בהתאם. אנא תודיעי לי אם מקובל עליכם [לנו אין דרך אחרת]" ( הודעה זו תכונה להלן: "הודעת הדוא"ל", נספח ט"ו לתצהיר צפריר).

13.התובעת השיבה למידן כי היא תבחן את הנושא עם חברת ביטוח האשראי (נספח ט"ו לתצהיר צפריר). חברת ביטוח האשראי סירבה (פעם נוספת, לטענת הנתבעים) לבטח את המכירה לקידרון שיווק (דו"ח מיום 20 בנובמבר 2006, נספח ט"ז לתצהיר צפריר). צפריר אשר בעדותו כי "התובעת לא רצתה לקבל את בקשתו של מר מידן, זאת בהמלצת חברת כלל ביטוח אשראי אשר לא הסכימה לתת ביטוח אשראי למכירות אשר תבוצענה לקידרון שיווק" (תצהיר צפריר, סעיף 21).

14.עם זאת, וחרף התנגדותה הראשונית, הסכימה התובעת בסופו של יום להתקשר עם קידרון שיווק, והתקשרות זו, מיום 20/11/06 (נספח י"ז לתצהיר צפריר), היא העומדת במרכז התביעה שלפנינו. התובעת טענה בכתב התביעה כי היא הסכימה להעביר את המכירה מקידרון פלסטיקה לקידרון שיווק "לבקשת מר מידן בהסתמך על הצהרתו המפורשת כי המדובר בחברה באותה קבוצת האחזקות והמצג לפיו אין כל הבדל בינהן" (סעיף 16 לכתב התביעה). התובעת אף ציינה כי מידן "המשיך ללחוץ על התובעת להסכים להעברת הפעילות" (סעיף 15 לכתב התביעה). צפריר הצהיר דברים דומים (סעיף 21 לתצהירו).

15.בהמשך, קיבלה התובעת פניה מקבוצת קידרון לספק סחורה על-פי הסכם קידרון שיווק לקידרון פלסטיקה, ונאמר לתובעת שהתשלום בגין סחורה זו יבוצע על-ידי קידרון שיווק, וזאת על-פי ההודעה שניתנה בדואר האלקטרוני האמור. תעודת משלוח מס' 1366 של סחורה אשר סופקה לקידרון פלסטיקה ביום 27/11/06 צורפה כנספח י"ח לתצהיר צפריר. חשבונית של התובעת אשר הוצאה לקידרון שיווק בהתאם לבקשת הנתבעות צורפה כנספח י"ח 3 לתצהיר צפריר.

16.בתוך כך, קידרון פלסטיקה משכה מספר שיקים לפקודת התובעת על סחורה זו, כאשר השיקים הראשונים נפרעו במועדם. בגין סחורות אלו, אשר הוזמנו על-ידי קבוצת קידרון, נמשכו עוד שיקים דחויים על-ידי קידרון שיווק שמועד פרעונם היה 28/2/07 ו-28/3/07, שני השיקים הללו חוללו והוחזרו לתובעת מבלי שיכובדו על-ידי הבנק.

17.בהמשך, קידרון שיווק רכשה מאת התובעת חומרי גלם כאמור בחשבוניות מס' 3966, 3968 ו-3972 (נספחים י"ט1 עד י"ט 3 לתצהיר צפריר), ובסך כולל של 321,571 ₪. אין מחלוקת שחומרי הגלם סופקו על ידי התובעת. עבור חומרי הגלם שסופקו לקבוצה, משכה קידרון שיווק המחאות לפקודת התובעת כמפורט בקבלה מס' 2939 (נספח כ"א 1 לתצהיר התובעת), אשר לה מצורפים העתקי ההמחאות. השיק הראשון מסדרת השיקים הדחויים שנמשכו על-ידי קידרון שיווק ליום 15/12/07 נפרע במועד.