החלטה
1.הנתבעים עותרים לצווים שיורו לתובעת לגלות מסמכים ספציפיים ולהשלים מענה לשאלון.
2.בקשת הנתבעים הנה תולדה של תיקון שהוכנס בכתב התביעה המתוקן. התובעת עותרת בתביעתה העיקרית לפיצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו לה מחמת התנהגותם הנטענת של הנתבעים, בהקשר לזכויות בקניין רוחני. הנתבעים עותרים בתביעתם הנגדית לפיצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו להם, בעיקר בגין נקיטת הליכי סרק פוגעניים, כלשונם.
3.במהלך התיקון שהוכנס בכתב התביעה (ר' ס' 61-75 לכתב התביעה המתוקן), ביקשה התובעת לגבש עילת תביעה נטענת המסתכמת בסכום נזק של 3,800,000 ₪ למצער.
עילת תביעה נטענת זו, קשורה במיזם בין התובעת לבין חברת "DCDN3". כשלטענת התובעת, לאחר שנודע דבר קיומה של מחלוקת משפטית סביב זכויות היוצרים נשוא התובענה העיקרית, נאלצה חברת DCDN3 להחליף את שירותי התוכנה של התובעת בשירותי תוכנה של חברה חלופית ומיזם נטען זה לא התממש.
עוד נטען כי בעקבות מחלוקת זו, נאלצה חברת DCDN3 להפסיק את התקשרותה עם מספר חברות תוך הפסדי הכנסות והשקעות.
התובעת מדגישה כי חברת DCDN3 לא שילמה לה סכומים, ככל שהייתה משתמשת במוצרה והודיעה לה כי אין בכוונתה להעביר כל סכום בשלב זה או בעתיד. התובעת מסכמת ראש פרק זה של כתב תביעתה המתוקן, בטענה כי פעילותם המפרה והמעוולת של הנתבעים, גרמה לאבדן משקיע אחר, שמטעמי סודיות מסחרית, שמו לא יגולה.
4.הנתבעים מדגישים בבקשתם את הצורך בגילויי המסמכים הספציפי ובמענה לשאלון, מאחר ואלו קשורים בשורשה של עילת התביעה החדשה. הנתבעים טוענים כי אין כל ממש בטענות התובעת, כופרים בקיומה של חברת DCDN3 ומוסיפים ומכחישים התקשרות כמתואר בכתב התביעה המתוקן ואת פרטי הנזק המבוארים.
לגישת הנתבעים, הצווים המבוקשים עוסקים במסמכים ובשאלות שהנם רלוונטיים ומהותיים להגנת הנתבעים, מאחר שיש בהם כדי להוכיח כי מדובר בטענות כוזבות וכבושות מטעם התובעת.
5.התובעת מתנגדת לבקשה. נטען כי ניתן מטעמה מענה מלא לשאלון, מבלי לפגוע באופן בלתי הפיך בענייניה המסחריים. לגישת התובעת, אין בבקשה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט בדמות טקטיקה מכוונת של התשה והכבדה ובגדר דייג אסור.
עוד נטען כי, עסקינן בשאלות שחלקן לא רלוונטי, חלקן מכביד ביתר ובחלקן יש כדי לפגוע בסודות מסחריים. לטענת התובעת, על יתרת השאלות שהופנתה אליה, ענתה באופן מלא ומספק. לגישתה, לא מתקיימת זיקה ישירה בין השאלות נשוא הבקשה לבין בירור התובענה וזאת לנוכח טענתם הלקונית של הנתבעים כנגד עילת התביעה החדשה.
התובעת שבה ומדגישה כי המידע שהתבקש על ידי הנתבעים הנו בגדר סוד מסחרי, מפנה לאסמכתאות בתימוכין וטוענת לאיזון המתבקש בין הצורך בגילוי המידע כנטען, הנסוג מפני הפגיעה החמורה שתיגרם לאינטרסים המסחריים שלה.
אשר לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים, טענה התובעת כי גילתה בתצהיר כדין את כל המסמכים שבידיה ורוב המסמכים המבוקשים, ככל שקיימים, צורפו לתצהירה. מכאן, נטען כי לא ברור פשר דרישת הנתבעים לקבלת מסמכים נוספים.
לעניין גילוי מסמכי ההתאגדות של חברת DCDN3 הזרה, נטען כי עסקינן בסוד מסחרי והתובעת אינה מחויבת בגילויו. לעניין גילוי מסמכים חשבונאים שונים משנת 2006 ואילך, נטען כי זוהי דרישה תמוהה מאחר שהתובעת טוענת לקרות נזק שנים רבות לאחר מכן.
6.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, נוסח כתבי הטענות המתוקנים, תצהירי הצדדים שהוגשו בהתייחס לעילת התביעה החדשה ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לקבל את עיקרה של הבקשה.
7.מותב זה יושב בדין כערכאה דיונית מבררת ונר לרגליו ערך הירידה לחקר האמת. כידוע, ניהול הליך אזרחי נעשה ב"קלפים פתוחים", בהתחשב בנסיבות כל מקרה לגופו ובאיזון המתבקש בין האינטרסים השונים (ר' רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 580 (2001); ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין פ"ד מה(2) 89, 96 (1991); ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"מ כ(3) 477, 479 (1996); ע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1), 661, 666 (1993)).
ככל שמענה לשאלות וגילוי מסמכים הנם רלוונטיים לפלוגתאות העומדות לבירור ואין מתקיים חריג המונע גילוי או מענה, יש להורות על חשיפת מסמכים ומידע. מצופה כי בעל דין ישיב על שאלון באופן הולם, כל עוד ועסקינן בשאלות רלוונטיות שאין בהן משום "מסע דייג" אסור ובהעדר חריג המונע מתן תשובה לשאלה ספציפית.
תפקיד הליכי הגילוי והעיון במסמכים הנו: "...לעודד את בעלי הדין לנהל את ההליך ב"קלפים פתוחים" על-ידי גילוי מוקדם של הראיות המצויות בידיהם" (ר' רע"א 4249/98, סוויסה נ' הכשרת הישוב, (19.12.99)).
8.מנגד, חשיבות ניתנת להגנת סוד מסחרי ולמניעת תחרות בלתי הוגנת ואכן, יכול וקיומו של סוד מסחרי יביא להגבלת חשיפת מסמכים ומידע. יפים הדברים שנקבעו בעניין זה, לאמור:
"ככלל, יש לקבוע כי היקף הגילוי שבו יחויב בעל הסוד המסחרי, כמו גם אופיים של הסדרי הגילוי, ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובעת להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי, ולהעדיפם על פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי. שיקול נוסף שיהיה בו כדי להשליך על היקף הגילוי נוגע לקיומן של ראיות חלופיות בידי התובעת להוכחת טענותיו" (ר' רע"א 918/02, ויטלזון נ' פנטאקום (19.6.02)).