איי. אי. ג'י. ביטוח זהב בע"מ נ' שרייר ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת למבוטח שלה כפיצוי במסגרת פוליסה לביטוח רכב מקיף, על נזק שנגרם לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים שנטען כי רכב נהוג בידי הנתבע 1 מעורב בה ומבוטח אצל הנתבעת 2.

על פי כתב התביעה ביום 3/12/08 בעת נסע רכב מבוטח התובעת ברחוב הגליל ביבנה מדרום לצפון והחל חוצה את הצומת הרחובות הגליל מרגניות לפתע החל הרכב הנהוג בידי הנתבעת לבצע פנית פרסה לרחוב המרגניות ופגע ברכב מבוטח התובעת

בכתב ההגנה שהגישו הנתבעות נטען כי רכב נהוג בידי הנתבעת 1 נסע ברחוב הגליל, ובקש לפנות שמאלה , או אז הגיע מאחור רכב נהוג בידי מבוטח התובעת, אשר אצה לו הדרך ביצע עקיפה משמאל ופגע ברכב הנתבעים .

שמעתי את שני הנהגים , והם למעשה באופן כללי חזרו על הגרסאות כפי שנטענו בכתבי הטענות, אך הוספו נקודות שהבהירו יותר את התמונה .

עדת התביעה כי רכב נהוג בידי הנתב 1 נראה לה עומד בצד ימין של הדרך על מה שנראה לה כאי תנועה , וכשהיא החלה עוקפת אותו מצד שמאל כאשר היא נוהגת בנתיב היחיד בכביש לכיוון נסיעתה, סטה זה בפתאומיות שמאלה מתוך כוונה –כנראה – לבצע פרסה

מוסכם על שני הנהגים כי בכביש כיוון נסיעת עדת התביעה קיים נתיב נסיעה אחד

טרם התאונה וכאשר רכבה של עדת התביעה היה עדיין במרחק משמעותי מרכב הנתבע , רכב הנתבע היה לפני רכב התובעת ובטווח הראיה שלו . אם כי קיימת מחלוקת בין הנהגים אם רכב הנתבע עמד כגרסת עדת התביעה או שנסע כגרסת הנתבע .

הנזק ברכב הנתבע לגרסתו בדלת השמאלית הקדמית. הנזק ברכב התובעת בחלק הקדמי ימני של הרכב על פי דו"ח השמאי , כנף ימני קדמי וגלגל קדמי ימני על פי הודעת עדת התביעה .

על סמך נתונים אלו צא ולמד כי בעת ההתנגשות בין שני כלי הרכב , היה רכבו של הנתבע 1 מימין לרכבה של עדת התביעה , שכן רכב עדת התביעה נפגע בכנף קדמי ימנית, ואילו רכבו של הנתבע בדלת השמאלית הקדמית.

אם שני הנהגים מסכימים כי במקום יש נתיב נסיעה אחד, ובו נסעה עדת התביעה , אזי אין ספק כי רכבו של הנתבע היה מימין לנתיב בו נסעה עדת התביעה , והדבר למעשה תומך בגרסתה של עדת התביעה , שהוא עמד בצד הכביש מימין שעה שהיא התקרבה אל מקום התאונה .

זאת ועוד , יש לציין כי אם הנתבע נסע לטענתו בתוך הנתיב היחיד לנסיעה בכביש, והיה מאט לקראת פנייה שמאלה , ועדת התביעה באה מאחוריו, דין הוא כי רכבו ייפגע מאחור , ולא בצד השמאלי . עובדה זו מחלישה עוד יותר את גרסת הנתבע .

גם אם שני הנהגים נסעו בתוך נתיב אחד, הרי שהפונה שמאלה , חייב לעשות זאת מן הצד השמאלי של הנתיב , או מן הנתיב השמאלי, אם יש יותר מנתיב אחד. מוקדי הנזק תומכים בגרסת עדת התביעה שהנתבע לא החל את הסטייה שלו שמאלה , בין לפניה שמאלה ובין לביצוע פרסה- מן הצד השמאלי ביותר של הנתיב היחיד .

כאשר שני רכבים נוסעים זה אחר זה , והראשון מבקש לפנות שמאלה והשני לנסוע ישר והוא מבצע עקיפה, למעשה מתרחשים שני תהליכם מקבילים אחד לשני מבחינת הזמן

א- הרכב המבקש לפנות שמאלה מאותת ומתחיל את הפניה שמאלה, ומתחיל לבצע אותה .

ב- הרכב האחורי המבקש לעקוף יוצא לעקיפה עובר לנתיב הנסיעה אשר משמאל הרכב הנעקף, או לתוואי או שטח בכביש בו הוא מבקש לצבע את העקיפה , והוא ממשיך את הנסיעה במהלך העקיפה מצד שמאל לרכב הנעקף.

ברור כי חל איסור על רכב עוקף לעקוף רכב נעקף שעה שזה במהלך פניה שמאלה.

אך גם ברור כי אסור לרכב הנעקף , להתחיל בביצוע הפניה שמאלה שעה שהרכב מאחור בתהליך של עקיפה.

לחידוד הנקודה , יצוין כי נשאלת תמיד השאלה מי משני הנהגים התחיל את התהליך שלו קודם . הנעקף לפנות שמאלה, או העוקף לעקוף.

יודגש כי עקיפה הנה תהליך ממושך ולא אקט חד פעמי , תהליך העקיפה מתחיל למעשה מהרגע בו הפינה הקדמית שמאלית של הרכב העוקף עוברת את הקו המפריד בין הנתיב בו נוסע הנעקף לנתיב שמשמאלו , או בין הנתיב בו נסעו הרכב והשטח בו מתבצעת העקיפה .