אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איי. אי. ג'י. ביטוח זהב בע"מ נ' פירוז ואח'

איי. אי. ג'י. ביטוח זהב בע"מ נ' פירוז ואח'

תאריך פרסום : 15/10/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14966-09-09
07/10/2010
בפני השופט:
רמי חיימוביץ

- נגד -
התובע:
1. איי. אי. ג'י. ביטוח זהב בע"מ 2. נאווה טמיר
הנתבע:
1. איציק פירוז
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
3. רועי דמארי
4. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

ב"כ התובעת: עו"ד בנאי

ב"כ נתבעים 1-2: עו"ד כחלון

ב"כ נתבעים 3-4: עו"ד ארזי

פסק דין

תאונת שרשרת שארעה ב-17/12/08 ועירבה ארבעה רכבים. התובעת 2 (התובעת) נהגה ברכב השני בתאונה, נתבע 1 נהג ברכב השלישי ונתבע 3 ברכב הרביעי. לטענת התובעת רכבה נפגע מאחור ונהדף על הרכב שלפניו (הרכב הראשון) וכתוצאה מכך נגרם לו נזק במוקד קדמי ואחורי. הנתבעים האחרים טוענים כי רכב התובעת פגע תחילה ברכב הראשון, ורק לאחר מכן נפגע מאחור. לטענת נתבע 1 רכבו נהדף על רכב התובעת על ידי נתבע 3.

בבית-המשפט העידו כל ארבעת הנהגים שהיו מעורבים בתאונה.

הנהג הראשון, מר מרדכי חזן, המהווה עד אובייקטיבי לתאונה, העיד כי חש שלוש פגיעות מאחור אחת אחרי השנייה, וכי הפגיעה הראשונה היתה החזקה ביותר. העד ציין כי שתי הפגיעות הראשונות היו סמוכות ואילו בפגיעה השלישי הגיעה כשנייה שתיים לאחריהן.

התובעת, שנהגה ברכב השני, העידה כי חשה פגיעה אחת מאחור ונדפה על הרכב שלפניה. הנהגת העידה כי רכב נתבע 1 נהדף על רכבה בידי נתבע 3. עדות התובעת עולה בקנה אחד עם הודאתה למשטרה ועם הודעתה לביטוח מספר חודשים לאחר התאונה, אולם היא סותרת את ההודעה הטלפונית ביום התאונה שבה נרשם כי נתבע 1 פגע בה והדף אותה קדימה ולאחר מכן נפגע ע"י נתבע 3 שהגיע מאחוריו. לטענת התובעת מי שרשם את ההודעה הטלפונית לא הבין את הדיווח.

נתבע 1, הנהג השלישי, העיד כי ראה את רכב התובעת בולם והחל להאט אולם נתבע 3 "נכנס" בו והדף אותו לרכב שלפניו. נתבע 1 לא ידע לספר על מצב הרכבים שלפניו ומתי ארעה התאונה ביניהם. בהודעתו לביטוח מספר ימים אחרי התאונה נמסרה גרסה דומה.

נתבע 3, מר רועי דמארי, העיד כי עבר לנתיב השמאלי בו ארעה התאונה משום שנתיב זה היה פנוי והחל להאיץ כשלפתע ראה את הרכב שלפניו בולם בלימת חירום, אולם הוא לא הספיק לבלום ופגע בו. מר דמארי ציין גם בהודעתו במשטרה כי היה במהלך האצה. מר דמארי לא ידע לתאר את מצב הרכבים שלפניו ולא ידע לומר אם ארעה ביניהם תאונה לפני שפגע בנתבע 1 מאחור, אולם ציין כי הבחין ב"רתיעה לאחור" של הרכב שלפניו ומכאן הוא מסיק כי זה כבר פגע ברכב השני.

דיון ומסקנות

שוכנעתי כי התובעת פגעה ברכב הראשון בתאונה עצמאית ולא נהדפה קדימה. הנהג הרכב הראשון, שהוא עד אובייקטיבי לתאונה, הבהיר כי חש שלוש פגיעות וכי הפגיעה הראשונה הייתה החזקה ביותר, ומכאן עולה שרכב התובעת פגע בו לפני שנפגע מאחור. יתרה מכך, איש מן העדים האחרים לא תמך בגרסת התובעת שרכבה הספיק לבלום אך נהדף. לפיכך אני קובע כי האחריות לנזק למוקד הקדמי מוטלת על התובעת ואני דוחה את התביעה בגין מוקד זה.

אשר למוקד האחורי: קיימת סתירה בין עדות הנהג הראשון שחש שלוש פגיעות – ומכאן שנתבע 1 פגע ברכב התובעת תחילה – לבין עדותה המפורשת של התובעת כי חשה פגיעה אחת מאחור וכי הרכב שמאחוריה נהדף. בחנתי את העדויות, את ההודעות למשטרה ולחברות הביטוח ואת יתר הראיות, ולבסוף מצאתי כי במאזן ההסתברויות סביר יותר שרכבו של נתבע 1 אכן נהדף בידי נתבע 3. ביסוד מסקנתי זו עומדת העובדה שלתובעת אין אינטרס בשאלת האחריות לפגיעה מאחור והיא העידה בצורה ברורה מפורשת כי חשה פגיעה אחת בלבד. עדות זו נתמכת בעדותו של נתבע 1 ובהודעתו לביטוח – שמשקלן נמוך שכן הוא בעל עניין בנושא – בהודעתה של התובעת במשטרה ולחברת הביטוח, ובעובדה שנתבע 3 העיד בהגינותו כי היה במהלך האצה, דבר שמתיישב עם הדיפה חזקה. נתבע 3 לא סתר את גרסתו של נתבע 1 שכן לא ראה את מצב הרכבים שלפניו, למעט אותה "רתיעה" שהבחין בה. נתתי דעתי, כמובן, להודעתה הטלפונית של התובעת, אולם אני מקבל את הסברה כי דבריה לא הובנו ע"י מי שרשם אותם. נותרה אפוא רק עדותו של הנהג הראשון שחש שלוש פגיעות מאחור, ואף שאני משוכנע שהנהג מאמין בדברים, התובעת היתה קרובה יותר לפגיעות, ומשקלן של יתר הראיות גובר ומכריע את הכף לטובת האפשרות שנתבע 3 הדף את נתבע 1 על רכב התובעת. אני קובע אפוא כי נתבע 3 הוא האחראי לנזק במוקד האחורי ברכב התובעת.

סוף דבר: אני דוחה את התביעה כנגד נתבעים 1-2 ומקבל את התביעה כנגד נתבעים 3-4 בגין המוקד האחורי בלבד, בסך של 19,093 ₪ (12,613 נזק + ירידת ערך בשיעור 9% בסך 6,480 ₪). הואיל והתאונה הראשונית נגרמה באחריות התובעת אני דוחה את התביעה בגין יתר ראשי הנזק, שנוצרו ממילא כבר עם התאונה הראשונית.

בנוסף ישלמו נתבעים 3-4 לתובעות את מחצית האגרה ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 2,000 ₪ ומע"מ וכן יישאו בשכר העד, מר מרדכי חזן, בסך 350 ₪. התובעות ישלמו לנתבעים 1-2 שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ ומע"מ.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"א, 07 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ